קטגוריות

העוגה סופר דופר רכה ונימוחה. היא ספוגה בשוקו ובעלת שכבות של קצפת וגאנש. היא יכולה להשמע טו מאצ' אבל תכלס היא פשוטה לעשיה. תרגישו חופשי לקצר תהליכים. במקום לעשות גנאש שוקולד, תחממו שוקולד נוטלה. במקום לבשל שוקו, קחו אחד קנוי מוכן. לא לחינם קוראים לעוגה עוגה עצלנית.

יש מתכונים שמבקשים רשימת מצרכים ארוכה ויש כאלה שרוצים את זה פשוט. שני מרכיבים, קערה אחת, מחבת אחד. זה המתכון הכי נצפה אצלי בבלוג. זריז, בריא וטעים מהסוג שעובר בקבוצות וואט אפ או מפה לאוזן. לגמרי ליגת VIP.

הילדים שלי עוזבים את הקן ואני לא חפה מקלישאות. אם לשרטט את מצבי אז מצבי דומה לפרוסות לחם ישן. קצת יבשה קצת עייפה אבל, חיים שלי, אני עדיין הלב של הסלט. לכל מטבח יש פתרונות ללחם של אתמול. הצרפתים החליטו על פרנץ טוסט, הערבים על פטוש והבריטים על ברד פודינג. האיטלקים הלכו על סלט פנצנלה.

15 דקות. גם לא. תמדדו אותי. 15 דקות. זה כמה שלוקח לעשות את החיתוכיות האלה. חיתוכיות קראמבל נהדרים עשויים במעבד מזון (אפשר גם ידנית אם אין אחד). כמה פולסים במעבד, אפיה קצרה והריח שממלא את הבית עושה חצי מהעבודה. מתוקות, חמצמצות פריכיות וממכרות. הנאה צרופה בכל ביס.

השילוב של מרנג, קצפת ודבש שרוף נותן טעם כמעט של טופי, קרמל ומרשמלו קלוי. והכל ביחד. זה אחד הזיווגים היותר מוצלחים לרולדת מרנג.

אז הנה עוד מתכון שמצטרף לחגיגה. פריטטת טופו וירקות אביב טבעונית. מנה פשוטה, מזינה ועשירה בחלבון שמוכיחה שלא צריך רשימת מצרכים ארוכה כדי להכין משהו ממש טעים.

יש מתכונים שהם יותר שיש בהם עבודה ויש אבוקדו במרינדה אסייתית. חמש דקות הכנה, כלום מאמץ והופ. אתם בטוקיו אהובתי מבלי לעלות על מטוס.

עלמתכם אינה מורמת מהעם. גם היא היתה חייבת לנסות את הכיסונים הויראלים במגש אחד, שהופיעו בטיק טוק כמו פטריות אחרי הגשם. ומה לומר? ההמון צדק. כיסונים מוכנים קנויים, רוטב של שתי דקות, מגש אחד וארוחה זהובה, עסיסית וטעימה בצורה מחשידה. זה כמעט מעליב כמה שזה עובד טוב. זה עצלני, זה גאוני והבאז לגמרי מוצדק.

זה רק נראה כאילו יצא מקונדיטוריה. מאפה עם קרם שקדים עשיר ועמוק, אוכמניות מתפוצצות בתנור לריבה ובצק עלים חמאתי שמתפצח. זריז להכנה, מרשים בלי מאמץ ושילוב שקשה להפסיק לישר ממנו פינה.

מתכון שנשמע דבילי. אני יודעת. מה מתכון עכשיו לשלוש מרכיבים? אבל מבטיחה לכם, שאף אחד אבל, אף אחד לא יבין, שבחמאה התמימה הזאת, יש גם דבש, גם טחינה ואיים של מלח שמתפוצצים לכם בפה. הכי פשוט. הכי בדוק. מבטיחה.

ושוב אנחנו במוד חלבי לקראת שבועות. מתכון ללא גלוטן ועם גבינה נמסה. לחמניות קטנות וממכרות בעלות מרקם ענני וגומי ממכר.

במתכון החמדמדי הזה, נתקלתי באתר הרשמי של "Antoniou" שהם אלה שמייצרים את עלי הפילו. המתכון עצמו דיי פשוט. המילוי הוא די בנאלי אבל, הקיפול הוא מה שהופך את זר הפילו שלנו לשושנים.

אני אוהבת מתכונים שלא מתאמצים. הכל זמין, הכל פשוט. האם זאת עוגה? האם אלה עוגיות? זה מתוק? זה חמצמץ? מי יודע. לאלוהים פתרונות. מה שאני יודעת שזה עובד וזה טעים.

אני לעולם אהיה סאקרית של מאפי שמרים. לעולם. ריח האפיה שמתפשט באוויר שווה ערך בעיני לאופיום מזוכך. מאפה שושני קקאו עם בצק נדיר, מילוי לא מתוק בטירוף וקיפול וקליעה לא מוגזמים בעליל. אופים נלהבים כמוני. הפשילו שרוולים וצאו לדרך.

מכירים את המתכוני זהב שלא ידעתם שהם זהב עד שאחרים אמרו לכם שזה זהב? אז זה זה. שיבולת שועל מבושלת בחלב קוקוס וזהב. מזינה, לא מתאמצת, רכה בפה ונוכחת. קצת כמו חיבוק עם אופי.

אני עושה את זה הכי זריז כי המופלטה מחכה אבל המוזות לא שותקות. תקראו את המתכון, לכו לעשות. נדבר אחורי זה.

קשוח בימים האחרונים והמטבח הוא מרחב מוגן. אם יש לכם בצק מוכן (והבנתי שאפשר לקנות אחד) להרים חצ'פורי קורה ממש זריז. סירת בצק גאורגית מלאה בגבינות, שטה לכיוון שלכם. לא תעלו עליה?

זה אחד המתכונים הכי מוזרים שנתקלתי בהם. יש בבצק שמרים ואבקת אפיה. הוא סופר עשיר ומפוצץ בטעם ורכות. דבר אחד בטוח. אני לא מתווכחת עם הצלחה.

פודינג לימון. קינוח פשוט עם אופי בועט. חמוץ מתוק. שלשה ארבעה מרכיבים, ערבוב עדין ומעט סבלנות. כי להיות חמוץ זאת לא טעות. להיות חמוץ זה אופי.

העולם מחוץ לחלון, הלבין בשקט והבית התמלא בריח חמים של קינמון. מיני סינבון רכים וזהובים, טבןלים בפרוסטינג שמנת שהילדים העמיסו וחיסלו עד תום הערב. בלי טקס ובלי חרטות.

יש משהו כמעט פואטי בסופת שלגים. היא מכריחה אותך לעצור. העולם בחוץ נקבר תחת שלג, הרחוב משתתק והשעון מאבד משמעות. מרק בצל הוא לא עוד מרק. הוא תרגיל בסבלנות. מרק שמזכיר שטעם עמוק לא נולד מרעש. הוא נולד מזמן.