חורף

אבא שלי אוהב אוהב את המילה לשדרג. כל פעם שהוא רוצה לשבח מאכל או מאפה, הוא עוטה הבעה רצינית, ואומר "זה משודרג". יענו החלה... רמה אחת למעלה. החלה? משודרגת. כל מי שמכיר אותי יודע שיש חולשה לממולאים. כל ממולא, ללא הבדל של ירק, מילוי או לאום. אני שבויה. לא מפלה אף ממולא אחד על אחר. קחו חלה ממולאת בבצל מתקתק שנמס בפה לשדרג לכם את היום.

בוקר טוב דובשניות. הילד הגיע בטיסה לחגים ונפשי מרוממת. החיוך לא עוזב את שפתי ונשמתי קלה. אז פינקתי אתכם במאפה מתוק יווני כי מה עושים אנשים מאושרים אם לא להאכיל אנשים אחרים?

למה הוא מושלם לשבירת הצום? כי הוא קורה מהר, כי אפשר למצוא את כל המרכיבים במזווה וכי טעים סוף.

זה נכון שלמרק קוראים Ash Reshteh אבל תכלס, זה פחות או יותר גירסה של מרק חרירה שאנחנו מכירים מהמטבח היהודי פרסי. הסוד הוא בעשבים. שימו המון. שימו מוגזם. כל הטעם של המרק מגיע מהירוק.

יש לי קטע כזה שאני אוהבת תפוחים. מאד אוהבת תפוחים אבל, מתקשה לאכול אותם אפויים. ואז, כשאני טועמת אותם זה הדבר הכי טעים שאכלתי אי פעם. אמיתי. אני ליאת ואני לא ברורה.

פוסט (POSST) הוא סוג של קינוח כוס שהתקשה. זה הפירוש המילולי שלו. הוא מגיע מהבריטים והשמועה אומרת שהמלכה הגישה את הקינוח ביום חתונתה. המרקם שלו הוא סוג של קרם חלק על גבול הפודינג. הוא סופר דופר פשוט לעשיה וכל אחד יכול לעשות אותו.

מתכון פשוט ללחם זריז שדוחפים בתוכו שאריות של גבינות קשות שנשכחו במקרר, מוסיפים להם כפיות פזורות של פסטו פה ושם, וקיבלתם מאפה חמדמד לשבור איתו צום במקלט השכונתי.

ואנחנו ממשיכים כדרכנו בקודש לחלל את המטבח האיטלקי. נתקלתי באינסטה באיזה ריל שמריץ איטלקים ששוברים להם את האטריה. דיי משעשע. ברור לי לחלוטין שאני נתפסת כבורה גמורה בדרכים איטלקיות, כל מה שאני יודעת זה שטעים לי. וזה. טעים. לי.

סקונס הם לחמניות חמאה מפורסמות שמגיעות מהמטבח האנגלי אירי, פשוטות מאד, בסיסיות מאד ומהירות הכנה. הם לא דורשים מערוך או מיקסר או התפחות. משמע, כל אחד יכול לעשות אותם בתנאים לא תנאים.

המקור של המתכון הוא רומני (Plăcintă cu Telemea) אבל יש לו כל כך הרבה גרסאות מיוון, תורכיה, בולגריה ואם להיות כנים, כל דרום מזרח אירופה. מה שנקרא חבל הבלקן. הוא פשוט, לא מתחכם וכאן יופיו.

אנחנו בגל של סמורס. מצחיק. כי בואו. כולה סמורס. אבל הרעיון חמדמדי ויום העצמאות ברקע. ובכלל זה אחלה פעילות עם הילדים.

מרק בוטנים פיקנטי להתחמם איתו בלילות קרים

אני תמיד אומרת. אם כבר חורף אז שיהיה במרק. ואם מרק אז שיהיה עם פחמימות. מרק עוף עם אטריות פסטה דקיקות. יש את זה ביותר מדוייק?

הילדים שלי לא שונים מילדי העולם. הם אוהבים פסטה. על כל נגזרותיה וכל צורותיה. אז חישבתי את צעדי לאחור. מרק טורטליני.

כבר דיברנו על זה שחומוס זה לא הפורטה שלי. אממה. למנה הזאת, חומוס הוא הממרח האולטימטיבי לירקות צלויים. תוסיפו לקומבינה שמן ארומטי מלא בעשבים

אין איך לסובב את זה. דצמבר כאן ואיתו עונת המטוגנים. סופגניות יוגורט גרמניות בלי זמני התפחה. לערבב ולטגן. חג בפתח שמח.

שלום. אני ליאת ואני אוהבת קיצורי דרך. כמו כן אני אוהבת מתכונים פשוטים שעובדים פעם אחר פעם. מה יפה במתכון הזה? שלא צריך לבשל את הפסטה לפני. ש

אבא שלי מתקן ימים רעים עם מרק. זאת התרופה שלו לימים לא מוצלחים. כל פעם שהוא חש משהו מבצבץ ובא, הוא אומר בקולו הצרוד. "טוב. אין ברירה. נצטרך

זה לא חייב להיות עשיר בקלוריות כדי להיות עשיר בטעם. קחו למשל מרק ברוקולי וכרובית מרק שמסמן את בוא החורף והוא מנחם ועוטף.

כל מי שמכיר אותי יודע איזה חולשה יש לי לממולאים. הרעיון בעטיפה חגיגית ומתנה בתוכה שובה אותי כל פעם מחדש. והפעם על הפרק. משולשי כרישה

אמא של איתן היתה נוהגת להוציא את החג עם הלחמניות הללו והשנה, יותר מכל שנה, התרגשתי לעקוב אחרי זכרונה של רחל. לחמניות מתוקות מרוקאיות, זרועות