שבועות

זה לא בדיוק לחמניות ולא בדיוק בייגלה וגם לא בדיוק ביסקוויט. אבל זה בדיוק מתאים לי.

טנקסגיביג נחגג בקרב המשפחה עם תרנגול הודו גדול, מנות לא מוסברות דוגמת מחית בטטה עם מרשמלו שהילדים שלי מעולפים עליה, ועוד מנות כאלה ואחרות שלא בהכרח מעידים על אנינות החיך האמריקאי. פאי פקאן הוא היוצא דופן. עם פאי פקאן אין לי בעיה.

בצק מתפצח, מלית גבינה נמסה וביצה שנוזלת לך. חצ'פורי. מאפה גאורגי לא מתנצל, בדיוק כמו שהגאורגים אוהבים אותו.

בוקר טוב דובשניות. הילד הגיע בטיסה לחגים ונפשי מרוממת. החיוך לא עוזב את שפתי ונשמתי קלה. אז פינקתי אתכם במאפה מתוק יווני כי מה עושים אנשים מאושרים אם לא להאכיל אנשים אחרים?

אי של חטא שהיא עוגיה מושלמת, עם בצק עשיר ונימוח, נמסה בפה. תשתדלו שלא לגלגל עיניים. אנשים עוד יחשבו שאתם נהנים.

פעם ראיתי את האחיינית שלי טובלת פיצה בקוטג'. עכשיו אני יודעת כמה ישראלים אוהבים את הקוטג' שלהם אבל פיצה וקוטג'? היא אמרה שזה השילוב הכי מושלם שהולך לה בפה. אני כבר מזמן הפסקתי לתמוהה. מה לי קשישה עם טרנד עכשוויים. אז זהו. שהיא צדקה. רק במקום לטבול את הפיצה בקוטג' הכנסתי אותו לבצק.

כדי לאפות פוקצ'ה לא צריך להיות אופה מנוסה. צריך רק לדעת לקרוא מתכונים. קבלו מתכון לפוקצ'ה שמיימית מלאה בבועות מצופה ברוטב עגבניות ועגבניות חצויות.

פתחתי את המזווה וחיפשתי מה להעמיס לסלט בריאות משמתחיל בקצת פסטה וטונה בפחית. היה לבבות ארטישוק בצנצנת, היו עגבניות מיובשות, היה גם לימון כבוש במקרר. קצת (הרבה) ירוקים, אולי איזה מלפפון לקראנציות, בצל סגול (כי מה זה סלט בלי בצל) ורוטב לימוני בסיסי. וואלה. אנחנו מסודרים לצהריים (או לערב, או לבראנץ או כולל הכל)

גלאט זה האח החורג של קיש או הטראט. הוא פחות מפונפן, יותר פראי וטעים לא פחות. מעטפת של בצק פריך חמאתי שעוטפת בצל מקורמל עם רכז רימונים וגבינות.

אני יודעת שהחג כבר בשער ולא נותר אלא לכבות תנורים וללבוש לבן אבל, שניה לפני, לא יכולה, שלא לחלוק אתכם מתכון זריז, פשוט ומוצלח. בורקס מגש כי למה לעבוד קשה כשאפשר פשוט.

שבלול בורקס ממולא בשפע גבינות, מלא בקראנץ של עלי פילו וקרמיות של גבינות חמות. יש איזה זה בשילוב יותר נדיר?

לבנה זה הדבר הכי קל לעשות בעולם. עקרונית כל מה שאתה זקוק לו זה יוגורט ומלח. חיתול (ובמקרים נואשים, מגבת מטבח דקה) ומסננת. זהו.