שבת שלום

זה רק נראה כאילו יצא מקונדיטוריה. מאפה עם קרם שקדים עשיר ועמוק, אוכמניות מתפוצצות בתנור לריבה ובצק עלים חמאתי שמתפצח. זריז להכנה, מרשים בלי מאמץ ושילוב שקשה להפסיק לישר ממנו פינה.

אני אוהבת מתכונים שלא מתאמצים. הכל זמין, הכל פשוט. האם זאת עוגה? האם אלה עוגיות? זה מתוק? זה חמצמץ? מי יודע. לאלוהים פתרונות. מה שאני יודעת שזה עובד וזה טעים.

אני לעולם אהיה סאקרית של מאפי שמרים. לעולם. ריח האפיה שמתפשט באוויר שווה ערך בעיני לאופיום מזוכך. מאפה שושני קקאו עם בצק נדיר, מילוי לא מתוק בטירוף וקיפול וקליעה לא מוגזמים בעליל. אופים נלהבים כמוני. הפשילו שרוולים וצאו לדרך.

אני עושה את זה הכי זריז כי המופלטה מחכה אבל המוזות לא שותקות. תקראו את המתכון, לכו לעשות. נדבר אחורי זה.

זה אחד המתכונים הכי מוזרים שנתקלתי בהם. יש בבצק שמרים ואבקת אפיה. הוא סופר עשיר ומפוצץ בטעם ורכות. דבר אחד בטוח. אני לא מתווכחת עם הצלחה.

ענבים. הפרי הכי שכיח, הכי נישנושי שיש והכי מגיע בסוף הארוחה, כקינוח. עם קצת שמן זית, מלח, פלפל ומכת חום בתנור, הופך להיות שחקן מפתיע. החום מקרמל, הסוכר מתרכז, הקליפה מתקמטת והטעם הופך עמוק.

ניו יורק קפואה. סופת שלגים כבדה נחתה עלינו. שלג נערם בכל פינה, הרחובות חסומים והעיר שמבטיחה לא לעצור אף פעם, דוממת. החלון הופך מסך לבן והשקט עוטף פנימה. עוגת קרפטקה מרגישה מראה לבחוץ. מיני רכס הרים על השיש, כשבחוץ הרי שלג אמיתיים נערמים אט אט.

קר בניו יורק. קר מאוד. קור שחודר להכל וגורם לנו להאט. אנחנו משתבללים יותר ויותר לעצמנו והמטבח הופך למקלט. בחדשות מדברים על סופש של שלג וסופות. ימים כאלה אני חוזרת אחורה. מרקים ופשטות. מרק גזר צלוי ושומר. מתיקות עמוקה, טעם אניס עדין וצלחת מהבילה. מהתנור אל הסיר, אדים שעולים ובית שמתמלא בריח וחום.

הנה לכם עוגה לא שופטת, לא דורשת נסיון ולא נעלבת אם מדדתם בכוס חד פעמית. שכבות של ביסקוויטים, קרם רך ועשיר שמחזיר ישר לילדות פשוטה וטעם של בית. זאת עוגה למתחילים, לחוששי אפיה, לשעה במטבח עם הילדים או סתם לחובבי קלאסיקה ישראלית.

חורף, תפוחים ועוגה פולנית אחת שיודעת לעשות טוב על הלב.

מזג האוויר מתקדר לו , השמיים הופכים עננים ואני מפשילה שרוולים במטבח כי ריח של לחמניות של בוקר, זאת תשובה לכל ענן שחור. לחמניות ללא מיקסר או לישה.

הסוד הכי חשוב במרק עוף שלא מספרים לכם הוא הציר. מה זה הציר? זה המים שיש במרק. שם מרוכז כל הטעם. לשם כל הירקות והעוף מגירים את הטעמים.

אמריקה. הוזמנתם ואתם לא כאלה גדולים באפיה? הוזמנתם ולא בא לכם על עוד פאי סינטטי מהחנות? הנה לכם קינוח של שניה ורבע, הום מייד וטעים סוף. אתם עוד פה? עופו למטבח

כשהסתיו נוקש והחושך יורד מהר מדי וכל מה שאת רוצה זה לקפל את הרגליים תחת שמיכה עם שבלול מפנק קפה ואיש טוב לידך. שבלול שמרים רך ומפנק עם קרם שקדים מגיע.

החלטנו לחזור על ההצלחה של הטירמיסו האחרון והפעם בגרסה אדומה. טירמיסו פטל ושוקולד לבן לחובבי חמוץ מתוק

עוגת שיש על השיש היא דגל לכניסת שבת. דגל מלא ניחוחות ונמס בפה, ונילה עם ורידים של קקאו. שבת שלום אחים שלי. לכו לנוח. היו לכם שנתיים קשות.

כשאנחנו רוצים להטביע את יגוננו, אנחנו נכנסים למטבח וכשאנחנו עפים מאושר, אנחנו נכנסים למטבח. בצלים ממולאים בבורגול ועדשים שחורות.

זה נכון שלמרק קוראים Ash Reshteh אבל תכלס, זה פחות או יותר גירסה של מרק חרירה שאנחנו מכירים מהמטבח היהודי פרסי. הסוד הוא בעשבים. שימו המון. שימו מוגזם. כל הטעם של המרק מגיע מהירוק.

פעם הקדשתי פוסט שלם לקולרבי אהובי. הירק הכי לא מוערך שיש לכם במקרר. סלט קולרבי, צנון ותפוחים. סלט חגיגי, פשוט וצבעוני לשולחן החג שלכם.

נכון תמיד יש את החלק שאתה מחכה שמישהו יעביר לך את החלה? אז תמו הימים הללו. חלת תלוש אותי במרכז השולחן לכל אלה שסבלנות זה לא הצד החזק שלהם. תוסיפו לזה דבש וסגרתם עסקת חבילה. חלת ראש השנה. מחכה לכם.

יש באנגלית משפט שאומר. "An a apple a day will keep the doctor away". לא יודעת כמה זה נכון אבל תפוח הוא הפרי הכי פופולרי על הכדור אחרי בננה ועגבניה. עונת התפוחים החלה ואנחנו יצאנו לדרך.