זריז

לחובבי עוגית השוקולד צ'יפס ידוע כמה קשה למצוא מתכון הגון לעוגיה בגרסה הטבעונית שלה. עוגיה טעימה פחות חמאה?! לא קיים. עוגיה טובה פחות ביצים? בלתי אפשרי. אז זהו. אפשרי ועוד. עוגיה שהוא קריספי בשוליה, רכה במרכזה ועם ארומה קלאסית של עוגיה מונומנטלית. או. והאם הזכרתי שלא צריך להפעיל את המיקסר בשבילה?

זהו. לא צריך להיות שף כדי להוציא לזניה מושלמת. היופי שלה טמון בכמה היא לא משתדלת. ככה היא התעוררה בבוקר. לזניה לא מתאמצת.

אני יודעת, אני יודעת, כל כך הרבה מילים כל כך לא מפתות. כוסמת, ללא גלוטן ורחמנא ליצלן... טבעוני. הרגתי לכם את כל החשק. אבל תשארו איתי. אני מאמינה בכם. עוגיות כוסמת שקדים טעימות יוצאות לדרך.

למה הוא מושלם לשבירת הצום? כי הוא קורה מהר, כי אפשר למצוא את כל המרכיבים במזווה וכי טעים סוף.

פעם הקדשתי פוסט שלם לקולרבי אהובי. הירק הכי לא מוערך שיש לכם במקרר. סלט קולרבי, צנון ותפוחים. סלט חגיגי, פשוט וצבעוני לשולחן החג שלכם.

עלי פילו, מבחר גבינות ויוגורט. בחוץ הוא קריספי בפנים הוא נימוח ואלוהי. הכנה זריזה ומאפה ריחני מוש-לם. מאפה שנורא מזכיר בניצה או טירופיטה. הכנה קצת שונה.

טירמיסו משמעו "הרם אותי למעלה" באיטלקית. יענו תרימו לי. תשמחו אותי. זה אחד הקינוחים הכי פופולריים מהמטבח האיטלקי בעולם, ואם הוא מתכוון להרים אותנו אז הוא עושה את העבודה.

קראתם נכון. בייגלה, שיבולת שועל וריבה. נשמע לכם כמו שילוב רנדומלי? חכו כשתטעמו.

ראמֶן, היא מנת מרק אטריות יפנית מסורתית. היא מורכבת מציר עשיר, בליווי תוספות כמו ירקות, ביצים ואצות. בתחילת שנות השמונים הראמן הפך לסמל תרבותי יפני ולמאכל הלאומי של יפן. זה קצת מצחיק בהתחשב בעובדה שהאטריות מקורן בסין.

בטח שמעתם על לורד סנדוויץ. האגדה אומרת שאת הרעיון לארוז אוכל בין שתי פרוסות לחם המציא איזה לורד ממחוז סנדוויץ. אגדה אורבנית או לא, סנדוויץ היא המצאה שצריכה לעמוד ליד פלאפון, פינצטה וכפפות טרמיות.

נגמרו הניחושים מה נאכל לארוחת בוקר. עוגיית גרנולה שמכילה עולם שלם של בריאות. התמכרתי.

נמאס לילדים מסנדוויצ'ים לבית הספר? מקובל. יש לנו מיני מאפינס של ביצים וקוטג' עם ירקות שיהיו תחליף מושלם לארוחת עשר שלהם.

פוסט (POSST) הוא סוג של קינוח כוס שהתקשה. זה הפירוש המילולי שלו. הוא מגיע מהבריטים והשמועה אומרת שהמלכה הגישה את הקינוח ביום חתונתה. המרקם שלו הוא סוג של קרם חלק על גבול הפודינג. הוא סופר דופר פשוט לעשיה וכל אחד יכול לעשות אותו.

פעם ראיתי את האחיינית שלי טובלת פיצה בקוטג'. עכשיו אני יודעת כמה ישראלים אוהבים את הקוטג' שלהם אבל פיצה וקוטג'? היא אמרה שזה השילוב הכי מושלם שהולך לה בפה. אני כבר מזמן הפסקתי לתמוהה. מה לי קשישה עם טרנד עכשוויים. אז זהו. שהיא צדקה. רק במקום לטבול את הפיצה בקוטג' הכנסתי אותו לבצק.

אתם בטח תוהים. מה כבר יכול להיות סודי, בעוגת שוקולד פרווה. עוגת שוקולד עסיסית, לחה בטירוף ואחת הטעימות שתטעמו בימי חייכם. אז זהו. יש לי סוד שאני מוכנה לשחרר לכם.

פתחתי את המזווה וחיפשתי מה להעמיס לסלט בריאות משמתחיל בקצת פסטה וטונה בפחית. היה לבבות ארטישוק בצנצנת, היו עגבניות מיובשות, היה גם לימון כבוש במקרר. קצת (הרבה) ירוקים, אולי איזה מלפפון לקראנציות, בצל סגול (כי מה זה סלט בלי בצל) ורוטב לימוני בסיסי. וואלה. אנחנו מסודרים לצהריים (או לערב, או לבראנץ או כולל הכל)

איך אמריקאים אוהבים את הסוכריות שלהם. עוגית סוכר אמריקאית מצופה בסוכריות צבעוניות או סוכריות שוקולד, נחשבת לקלאסיקה במטבח האמריקאי. עוגיה בסיסית עשויה מקמח, חמאה, סוכר וביצה עם שוליים קריספיים ובפנוכו רך. ויש לה טריק קטן ששומר על לחות העוגיות לאורך זמן.

מסתבר, שפטוצ'יני הוא בעצם פטוצ'ינה (באמת). עוד מסתבר שפטוצ'יני אמיתי הוא בעצם ללא שמנת ושאם תחפשו אותו באטליה כדאי לכם לבקש Pasta in bianco. אבל מציאות לחוד ומה שאנחנו אוהבים לחוד. פטוציני אלפרדו 3 מרכיבים. כמו שאנחנו אוהבים.

קוראים לו רוברב, ריבס, או רברבר. הוא דומה במראהו למנגולד או סלרי, וסימן הזיהוי שלו הוא גבעול ורדרד וסקסי. ככה או ככה אנחנו הולכים להחמיץ אותו בתחמיץ חמוץ מתוק.

קישואים הוא ירק גאוני. הטעם שלו עדין ומתון כך שאפשר לקחת אותו לכיוון מלוח ואפשר לקחת אותו לכיוון מתוק. והפעם, אורחת הכבוד. פשטידת קישואים.

תפוזים, צ'ק. בצל סגול, צ'ק. חלפיניו, כוסברה והרבה הרבה ליים. צ'ק צ'ק צ'ק. סלסת תפוזים, סלט שרוקד לך בפה.