ארוחת בוקר

אני בקושי נושמת וכבר חיסלתי חצי כיכר אבל, אני משכנעת את עצמי שהכל אוויר. ג'בטה, אחד הלחמים האיטלקיים הכי כיפים שיש. קל קל לעשיה. לא דורש טכניקה ואפילו לא מיקסר וחוץ מזמן ואהבה הוא בעצם לא מבקש דבר. כמו שסיכמנו. זה הכל אוויר.

אני מטיילת עם אורית כבר קרוב ל-4 שנים. היא למעשה אחד האנשים הבודדים שמצליחים להוציא אותי מהבית בלי שום קשר למזג האוויר שקורה בחוץ. רק זה לכשעצמו מעיד על כמות הכריזמה שיש בבחורה. "צאי מזה" היא קבוצת נשים ישראלית (אבל לא רק) שמכתת את רגליה בטבע. כל מה שקורה בחוץ זה המחלקה של הגיברת. הייקינג, בקפקינג, גלמפינג וכל גווני הירוק שבאמצע. ולמה התכנסנו? כי בהייק האחרון נפל בידינו שלל. שלל פטריות.

הילדים שלי עוזבים את הקן ואני לא חפה מקלישאות. אם לשרטט את מצבי אז מצבי דומה לפרוסות לחם ישן. קצת יבשה קצת עייפה אבל, חיים שלי, אני עדיין הלב של הסלט. לכל מטבח יש פתרונות ללחם של אתמול. הצרפתים החליטו על פרנץ טוסט, הערבים על פטוש והבריטים על ברד פודינג. האיטלקים הלכו על סלט פנצנלה.

אז הנה עוד מתכון שמצטרף לחגיגה. פריטטת טופו וירקות אביב טבעונית. מנה פשוטה, מזינה ועשירה בחלבון שמוכיחה שלא צריך רשימת מצרכים ארוכה כדי להכין משהו ממש טעים.

יש מתכונים שהם יותר שיש בהם עבודה ויש אבוקדו במרינדה אסייתית. חמש דקות הכנה, כלום מאמץ והופ. אתם בטוקיו אהובתי מבלי לעלות על מטוס.

זה רק נראה כאילו יצא מקונדיטוריה. מאפה עם קרם שקדים עשיר ועמוק, אוכמניות מתפוצצות בתנור לריבה ובצק עלים חמאתי שמתפצח. זריז להכנה, מרשים בלי מאמץ ושילוב שקשה להפסיק לישר ממנו פינה.

מתכון שנשמע דבילי. אני יודעת. מה מתכון עכשיו לשלוש מרכיבים? אבל מבטיחה לכם, שאף אחד אבל, אף אחד לא יבין, שבחמאה התמימה הזאת, יש גם דבש, גם טחינה ואיים של מלח שמתפוצצים לכם בפה. הכי פשוט. הכי בדוק. מבטיחה.

ושוב אנחנו במוד חלבי לקראת שבועות. מתכון ללא גלוטן ועם גבינה נמסה. לחמניות קטנות וממכרות בעלות מרקם ענני וגומי ממכר.

במתכון החמדמדי הזה, נתקלתי באתר הרשמי של "Antoniou" שהם אלה שמייצרים את עלי הפילו. המתכון עצמו דיי פשוט. המילוי הוא די בנאלי אבל, הקיפול הוא מה שהופך את זר הפילו שלנו לשושנים.

מכירים את המתכוני זהב שלא ידעתם שהם זהב עד שאחרים אמרו לכם שזה זהב? אז זה זה. שיבולת שועל מבושלת בחלב קוקוס וזהב. מזינה, לא מתאמצת, רכה בפה ונוכחת. קצת כמו חיבוק עם אופי.

קשוח בימים האחרונים והמטבח הוא מרחב מוגן. אם יש לכם בצק מוכן (והבנתי שאפשר לקנות אחד) להרים חצ'פורי קורה ממש זריז. סירת בצק גאורגית מלאה בגבינות, שטה לכיוון שלכם. לא תעלו עליה?

פודינג לימון. קינוח פשוט עם אופי בועט. חמוץ מתוק. שלשה ארבעה מרכיבים, ערבוב עדין ומעט סבלנות. כי להיות חמוץ זאת לא טעות. להיות חמוץ זה אופי.

העולם מחוץ לחלון, הלבין בשקט והבית התמלא בריח חמים של קינמון. מיני סינבון רכים וזהובים, טבןלים בפרוסטינג שמנת שהילדים העמיסו וחיסלו עד תום הערב. בלי טקס ובלי חרטות.

בוא נדבר בשבחם של קינוחים זריזים. אלא, שלא דורשים קניות מיוחדות או רשימת מצרכים מפונפנת, זמן הכנה או טכניקה מסובכת. יש משהו מרדני בקינוחים זריזים. בעולם שמקדש מורכבות, שכבות וטכניקות, הם מגלים פשטות. קמח, ביצים, חלב ותפוזים. מחבת חמה וריח של חורף. לפעמים פשטות היא לא פשרה. לפעמים, פשטות היא בחירה.

אני מוצאת עצמי מדליקה תנור, פותחת מקרר ומנסה שלא לחשוב מדי. מאפה של קיפולים חופשיים. עליי פילו מתפצחים, תאנים מקורמלות, גבינת ברי נמסה ונגיעות דבש וטימין. תנור חם מול עיר קפואה.

טארט טוב הוא טארט שיש בו שכבה רכה, משהו פריך, משהו שנמס, משהו שמתנגד קצת. הפה אוהב סיפור, לא מונולוג. סלק דרמטי, גבינת עיזים חדה, בצל מתוק ואגוזי מלך פריכים. סיפור שנחזור לאכול אותו שוב.

יש ימים שהעולם נסגר. סופת שלגים עטפה את הכל, רחובות נעלמו מתחת ללבן והבית שהפך למבצר. אין יציאות, אין תוכניות, רק זמן וקור שמבקש מענה. לחם צ'דר חלפיניו ללא לישה. כפרי, מחוספס עם קרום עבה שמתפצח כששוברים אותו. מינימום מאמץ, מקסימום נוכחות.

חורף, תפוחים ועוגה פולנית אחת שיודעת לעשות טוב על הלב.

עשינו בבלוג פאנל קייק בעבר. הפעם נגיש אותה בגודל צלחת להבדיל מכאלה שהן קטנות. מה זה פאנל קייק? פאנל קייק, זאת סוג של עוגה שתמצאו בכל שוק, קרנבל ויריד בארה”ב. היא עשויה מבלילה הנשפכת בזילוף דק וארוך, בתנועה סיבובית, לתוך שמן רותח ומוגשת עם הרבה הרבה אבקת סוכר. למה אני אוהבת אותה? כי היא קורת בשניות. מערבבים חומרים. מחממים שמן ומתחילים לטגן.

זה לא בדיוק לחמניות ולא בדיוק בייגלה וגם לא בדיוק ביסקוויט. אבל זה בדיוק מתאים לי.

טנקסגיביג נחגג בקרב המשפחה עם תרנגול הודו גדול, מנות לא מוסברות דוגמת מחית בטטה עם מרשמלו שהילדים שלי מעולפים עליה, ועוד מנות כאלה ואחרות שלא בהכרח מעידים על אנינות החיך האמריקאי. פאי פקאן הוא היוצא דופן. עם פאי פקאן אין לי בעיה.