ארוחת בוקר

יש מתכונים שמבקשים רשימת מצרכים ארוכה ויש כאלה שרוצים את זה פשוט. שני מרכיבים, קערה אחת, מחבת אחד. זה המתכון הכי נצפה אצלי בבלוג. זריז, בריא וטעים מהסוג שעובר בקבוצות וואט אפ או מפה לאוזן. לגמרי ליגת VIP.

אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם ששמעתי את הקובלנה "מה יש במטבח התימני? כלום. חוץ מבצק", היינו מדברים עכשיו מבית הקיט שלי בריביירה ליד ג'סי...

קשוח בימים האחרונים והמטבח הוא מרחב מוגן. אם יש לכם בצק מוכן (והבנתי שאפשר לקנות אחד) להרים חצ'פורי קורה ממש זריז. סירת בצק גאורגית מלאה בגבינות, שטה לכיוון שלכם. לא תעלו עליה?

פודינג לימון. קינוח פשוט עם אופי בועט. חמוץ מתוק. שלשה ארבעה מרכיבים, ערבוב עדין ומעט סבלנות. כי להיות חמוץ זאת לא טעות. להיות חמוץ זה אופי.

העולם מחוץ לחלון, הלבין בשקט והבית התמלא בריח חמים של קינמון. מיני סינבון רכים וזהובים, טבןלים בפרוסטינג שמנת שהילדים העמיסו וחיסלו עד תום הערב. בלי טקס ובלי חרטות.

בוא נדבר בשבחם של קינוחים זריזים. אלא, שלא דורשים קניות מיוחדות או רשימת מצרכים מפונפנת, זמן הכנה או טכניקה מסובכת. יש משהו מרדני בקינוחים זריזים. בעולם שמקדש מורכבות, שכבות וטכניקות, הם מגלים פשטות. קמח, ביצים, חלב ותפוזים. מחבת חמה וריח של חורף. לפעמים פשטות היא לא פשרה. לפעמים, פשטות היא בחירה.

אני מוצאת עצמי מדליקה תנור, פותחת מקרר ומנסה שלא לחשוב מדי. מאפה של קיפולים חופשיים. עליי פילו מתפצחים, תאנים מקורמלות, גבינת ברי נמסה ונגיעות דבש וטימין. תנור חם מול עיר קפואה.

טארט טוב הוא טארט שיש בו שכבה רכה, משהו פריך, משהו שנמס, משהו שמתנגד קצת. הפה אוהב סיפור, לא מונולוג. סלק דרמטי, גבינת עיזים חדה, בצל מתוק ואגוזי מלך פריכים. סיפור שנחזור לאכול אותו שוב.

יש ימים שהעולם נסגר. סופת שלגים עטפה את הכל, רחובות נעלמו מתחת ללבן והבית שהפך למבצר. אין יציאות, אין תוכניות, רק זמן וקור שמבקש מענה. לחם צ'דר חלפיניו ללא לישה. כפרי, מחוספס עם קרום עבה שמתפצח כששוברים אותו. מינימום מאמץ, מקסימום נוכחות.

חורף, תפוחים ועוגה פולנית אחת שיודעת לעשות טוב על הלב.

עשינו בבלוג פאנל קייק בעבר. הפעם נגיש אותה בגודל צלחת להבדיל מכאלה שהן קטנות. מה זה פאנל קייק? פאנל קייק, זאת סוג של עוגה שתמצאו בכל שוק, קרנבל ויריד בארה”ב. היא עשויה מבלילה הנשפכת בזילוף דק וארוך, בתנועה סיבובית, לתוך שמן רותח ומוגשת עם הרבה הרבה אבקת סוכר. למה אני אוהבת אותה? כי היא קורת בשניות. מערבבים חומרים. מחממים שמן ומתחילים לטגן.

זה לא בדיוק לחמניות ולא בדיוק בייגלה וגם לא בדיוק ביסקוויט. אבל זה בדיוק מתאים לי.

טנקסגיביג נחגג בקרב המשפחה עם תרנגול הודו גדול, מנות לא מוסברות דוגמת מחית בטטה עם מרשמלו שהילדים שלי מעולפים עליה, ועוד מנות כאלה ואחרות שלא בהכרח מעידים על אנינות החיך האמריקאי. פאי פקאן הוא היוצא דופן. עם פאי פקאן אין לי בעיה.

אבא שלי אוהב אוהב את המילה לשדרג. כל פעם שהוא רוצה לשבח מאכל או מאפה, הוא עוטה הבעה רצינית, ואומר "זה משודרג". יענו החלה... רמה אחת למעלה. החלה? משודרגת. כל מי שמכיר אותי יודע שיש חולשה לממולאים. כל ממולא, ללא הבדל של ירק, מילוי או לאום. אני שבויה. לא מפלה אף ממולא אחד על אחר. קחו חלה ממולאת בבצל מתקתק שנמס בפה לשדרג לכם את היום.

בצק מתפצח, מלית גבינה נמסה וביצה שנוזלת לך. חצ'פורי. מאפה גאורגי לא מתנצל, בדיוק כמו שהגאורגים אוהבים אותו.

בוקר טוב דובשניות. הילד הגיע בטיסה לחגים ונפשי מרוממת. החיוך לא עוזב את שפתי ונשמתי קלה. אז פינקתי אתכם במאפה מתוק יווני כי מה עושים אנשים מאושרים אם לא להאכיל אנשים אחרים?

זהו. לא צריך להיות שף כדי להוציא לזניה מושלמת. היופי שלה טמון בכמה היא לא משתדלת. ככה היא התעוררה בבוקר. לזניה לא מתאמצת.

למה הוא מושלם לשבירת הצום? כי הוא קורה מהר, כי אפשר למצוא את כל המרכיבים במזווה וכי טעים סוף.

פעם הקדשתי פוסט שלם לקולרבי אהובי. הירק הכי לא מוערך שיש לכם במקרר. סלט קולרבי, צנון ותפוחים. סלט חגיגי, פשוט וצבעוני לשולחן החג שלכם.

עלי פילו, מבחר גבינות ויוגורט. בחוץ הוא קריספי בפנים הוא נימוח ואלוהי. הכנה זריזה ומאפה ריחני מוש-לם. מאפה שנורא מזכיר בניצה או טירופיטה. הכנה קצת שונה.

קראתם נכון. בייגלה, שיבולת שועל וריבה. נשמע לכם כמו שילוב רנדומלי? חכו כשתטעמו.