חופש גדול

כדי לאפות פוקצ'ה לא צריך להיות אופה מנוסה. צריך רק לדעת לקרוא מתכונים. קבלו מתכון לפוקצ'ה שמיימית מלאה בבועות מצופה ברוטב עגבניות ועגבניות חצויות.

בטח שמעתם על לורד סנדוויץ. האגדה אומרת שאת הרעיון לארוז אוכל בין שתי פרוסות לחם המציא איזה לורד ממחוז סנדוויץ. אגדה אורבנית או לא, סנדוויץ היא המצאה שצריכה לעמוד ליד פלאפון, פינצטה וכפפות טרמיות.

נמאס לילדים מסנדוויצ'ים לבית הספר? מקובל. יש לנו מיני מאפינס של ביצים וקוטג' עם ירקות שיהיו תחליף מושלם לארוחת עשר שלהם.

פוסט (POSST) הוא סוג של קינוח כוס שהתקשה. זה הפירוש המילולי שלו. הוא מגיע מהבריטים והשמועה אומרת שהמלכה הגישה את הקינוח ביום חתונתה. המרקם שלו הוא סוג של קרם חלק על גבול הפודינג. הוא סופר דופר פשוט לעשיה וכל אחד יכול לעשות אותו.

פעם ראיתי את האחיינית שלי טובלת פיצה בקוטג'. עכשיו אני יודעת כמה ישראלים אוהבים את הקוטג' שלהם אבל פיצה וקוטג'? היא אמרה שזה השילוב הכי מושלם שהולך לה בפה. אני כבר מזמן הפסקתי לתמוהה. מה לי קשישה עם טרנד עכשוויים. אז זהו. שהיא צדקה. רק במקום לטבול את הפיצה בקוטג' הכנסתי אותו לבצק.

איך שאתה נכנס ליפו, משהו מתחלף לך בלב. אולי זה הים, אולי הסמטאות או האבן הצוננת ואולי השקיעות, שאין כמותם בשום מקום בעולם. מה שזה לא יהיה, העיר הזאת, שהייתה לפנינו ותהיה עוד הרבה אחרינו, תמיד נותנת לנו להרגיש שאנחנו הכי מיוחדים. היא חיכתה רק לנו. סיפור אהבה לא כתוב של הלב שלך עם העיר הזאת ואתה עומד לגלותו.

ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל. ואם יש משהו שאנחנו זקוקים לו יותר מכל בימים אלו, זאת מנה גדושה של אהבה.

פתחתי את המזווה וחיפשתי מה להעמיס לסלט בריאות משמתחיל בקצת פסטה וטונה בפחית. היה לבבות ארטישוק בצנצנת, היו עגבניות מיובשות, היה גם לימון כבוש במקרר. קצת (הרבה) ירוקים, אולי איזה מלפפון לקראנציות, בצל סגול (כי מה זה סלט בלי בצל) ורוטב לימוני בסיסי. וואלה. אנחנו מסודרים לצהריים (או לערב, או לבראנץ או כולל הכל)

גלאט זה האח החורג של קיש או הטראט. הוא פחות מפונפן, יותר פראי וטעים לא פחות. מעטפת של בצק פריך חמאתי שעוטפת בצל מקורמל עם רכז רימונים וגבינות.

זהו מתכון חביב שנתקלתי בו בשיטוטיי האינסופיים ומה ששובה בו הוא הנראות שלו. ענן רך של חלבון ובתוכו הס פן תעיר יושב לו חלמון, חלמון זעיר.