בסיסי

מזג האוויר מתקדר לו , השמיים הופכים עננים ואני מפשילה שרוולים במטבח כי ריח של לחמניות של בוקר, זאת תשובה לכל ענן שחור. לחמניות ללא מיקסר או לישה.

הסוד הכי חשוב במרק עוף שלא מספרים לכם הוא הציר. מה זה הציר? זה המים שיש במרק. שם מרוכז כל הטעם. לשם כל הירקות והעוף מגירים את הטעמים.

אמריקה. הוזמנתם ואתם לא כאלה גדולים באפיה? הוזמנתם ולא בא לכם על עוד פאי סינטטי מהחנות? הנה לכם קינוח של שניה ורבע, הום מייד וטעים סוף. אתם עוד פה? עופו למטבח

זה לא בדיוק לחמניות ולא בדיוק בייגלה וגם לא בדיוק ביסקוויט. אבל זה בדיוק מתאים לי.

לחובבי עוגית השוקולד צ'יפס ידוע כמה קשה למצוא מתכון הגון לעוגיה בגרסה הטבעונית שלה. עוגיה טעימה פחות חמאה?! לא קיים. עוגיה טובה פחות ביצים? בלתי אפשרי. אז זהו. אפשרי ועוד. עוגיה שהוא קריספי בשוליה, רכה במרכזה ועם ארומה קלאסית של עוגיה מונומנטלית. או. והאם הזכרתי שלא צריך להפעיל את המיקסר בשבילה?

אני יודעת, אני יודעת, כל כך הרבה מילים כל כך לא מפתות. כוסמת, ללא גלוטן ורחמנא ליצלן... טבעוני. הרגתי לכם את כל החשק. אבל תשארו איתי. אני מאמינה בכם. עוגיות כוסמת שקדים טעימות יוצאות לדרך.

זה נכון שלמרק קוראים Ash Reshteh אבל תכלס, זה פחות או יותר גירסה של מרק חרירה שאנחנו מכירים מהמטבח היהודי פרסי. הסוד הוא בעשבים. שימו המון. שימו מוגזם. כל הטעם של המרק מגיע מהירוק.

פעם הקדשתי פוסט שלם לקולרבי אהובי. הירק הכי לא מוערך שיש לכם במקרר. סלט קולרבי, צנון ותפוחים. סלט חגיגי, פשוט וצבעוני לשולחן החג שלכם.

את המתכון מצאתי אצל HERMAN. הוא קרא לה פסטה רוצחת. כמה כללים מאד פשוטים. אחד. מחבת ברזל יצוק. שתיים. ספגטי ושלוש. שף קילר "רוצח" שלא מפחד לחרוך את הפסטה שלו. התוצאה? פסטה חריפה עם חלקים שרופים שהופכים את הפסטה לקריספית. פסטה אדומה שרופה. לא לבעלי לב רך.

עלי פילו, מבחר גבינות ויוגורט. בחוץ הוא קריספי בפנים הוא נימוח ואלוהי. הכנה זריזה ומאפה ריחני מוש-לם. מאפה שנורא מזכיר בניצה או טירופיטה. הכנה קצת שונה.

כל כך פשוט שזה מביך. בלי הרבה מילים. עוף פשוט, במרינדה פשוטה בימים לא פשוטים.

טירמיסו משמעו "הרם אותי למעלה" באיטלקית. יענו תרימו לי. תשמחו אותי. זה אחד הקינוחים הכי פופולריים מהמטבח האיטלקי בעולם, ואם הוא מתכוון להרים אותנו אז הוא עושה את העבודה.

בטח שמעתם על לורד סנדוויץ. האגדה אומרת שאת הרעיון לארוז אוכל בין שתי פרוסות לחם המציא איזה לורד ממחוז סנדוויץ. אגדה אורבנית או לא, סנדוויץ היא המצאה שצריכה לעמוד ליד פלאפון, פינצטה וכפפות טרמיות.

יש לי קטע כזה שאני אוהבת תפוחים. מאד אוהבת תפוחים אבל, מתקשה לאכול אותם אפויים. ואז, כשאני טועמת אותם זה הדבר הכי טעים שאכלתי אי פעם. אמיתי. אני ליאת ואני לא ברורה.

נגמרו הניחושים מה נאכל לארוחת בוקר. עוגיית גרנולה שמכילה עולם שלם של בריאות. התמכרתי.

נמאס לילדים מסנדוויצ'ים לבית הספר? מקובל. יש לנו מיני מאפינס של ביצים וקוטג' עם ירקות שיהיו תחליף מושלם לארוחת עשר שלהם.

פעם ראיתי את האחיינית שלי טובלת פיצה בקוטג'. עכשיו אני יודעת כמה ישראלים אוהבים את הקוטג' שלהם אבל פיצה וקוטג'? היא אמרה שזה השילוב הכי מושלם שהולך לה בפה. אני כבר מזמן הפסקתי לתמוהה. מה לי קשישה עם טרנד עכשוויים. אז זהו. שהיא צדקה. רק במקום לטבול את הפיצה בקוטג' הכנסתי אותו לבצק.

כדי לאפות פוקצ'ה לא צריך להיות אופה מנוסה. צריך רק לדעת לקרוא מתכונים. קבלו מתכון לפוקצ'ה שמיימית מלאה בבועות מצופה ברוטב עגבניות ועגבניות חצויות.

אתם בטח תוהים. מה כבר יכול להיות סודי, בעוגת שוקולד פרווה. עוגת שוקולד עסיסית, לחה בטירוף ואחת הטעימות שתטעמו בימי חייכם. אז זהו. יש לי סוד שאני מוכנה לשחרר לכם.

פתחתי את המזווה וחיפשתי מה להעמיס לסלט בריאות משמתחיל בקצת פסטה וטונה בפחית. היה לבבות ארטישוק בצנצנת, היו עגבניות מיובשות, היה גם לימון כבוש במקרר. קצת (הרבה) ירוקים, אולי איזה מלפפון לקראנציות, בצל סגול (כי מה זה סלט בלי בצל) ורוטב לימוני בסיסי. וואלה. אנחנו מסודרים לצהריים (או לערב, או לבראנץ או כולל הכל)

מסתבר, שפטוצ'יני הוא בעצם פטוצ'ינה (באמת). עוד מסתבר שפטוצ'יני אמיתי הוא בעצם ללא שמנת ושאם תחפשו אותו באטליה כדאי לכם לבקש Pasta in bianco. אבל מציאות לחוד ומה שאנחנו אוהבים לחוד. פטוציני אלפרדו 3 מרכיבים. כמו שאנחנו אוהבים.