זה אחד המתכונים הכי מוזרים שנתקלתי בהם. יש בבצק שמרים ואבקת אפיה. הוא סופר עשיר ומפוצץ בטעם ורכות. דבר אחד בטוח. אני לא מתווכחת עם הצלחה.

פודינג לימון. קינוח פשוט עם אופי בועט. חמוץ מתוק. שלשה ארבעה מרכיבים, ערבוב עדין ומעט סבלנות. כי להיות חמוץ זאת לא טעות. להיות חמוץ זה אופי.

העולם מחוץ לחלון, הלבין בשקט והבית התמלא בריח חמים של קינמון. מיני סינבון רכים וזהובים, טבןלים בפרוסטינג שמנת שהילדים העמיסו וחיסלו עד תום הערב. בלי טקס ובלי חרטות.

קוראי המסורים מכירים את חולשתי לעוגת טירמיסו. המדור כבר פרסם שתיים לפחות, ואם יורשה לי, הן נחלו הצלחה לא קטנה. משום כך, חשבתי להכניס אותן לקופסת פח קטנה (חדשה!) או לחילופין למארזים קטנים של עוגות, ולפזר אותן בפורים כמשלוח מנות. לא יודעת מה איתכם אבל אני רוצה להיות חברה שלי.

בוא נדבר בשבחם של קינוחים זריזים. אלא, שלא דורשים קניות מיוחדות או רשימת מצרכים מפונפנת, זמן הכנה או טכניקה מסובכת. יש משהו מרדני בקינוחים זריזים. בעולם שמקדש מורכבות, שכבות וטכניקות, הם מגלים פשטות. קמח, ביצים, חלב ותפוזים. מחבת חמה וריח של חורף. לפעמים פשטות היא לא פשרה. לפעמים, פשטות היא בחירה.

ניו יורק קפואה. סופת שלגים כבדה נחתה עלינו. שלג נערם בכל פינה, הרחובות חסומים והעיר שמבטיחה לא לעצור אף פעם, דוממת. החלון הופך מסך לבן והשקט עוטף פנימה. עוגת קרפטקה מרגישה מראה לבחוץ. מיני רכס הרים על השיש, כשבחוץ הרי שלג אמיתיים נערמים אט אט.

דברים טובים לא באמת צועקים. תשאלו את האיטלקים. לא עוגה של טרנדים אלא קלאסיקה במיטבה. בצק פריך לבסיס, מילוי ריקוטה מלטף עם חמיצות עדינה וקרמיות רכה בפה. ביס קטן עם הבטחה גדולה.

חורף, תפוחים ועוגה פולנית אחת שיודעת לעשות טוב על הלב.

עשינו בבלוג פאנל קייק בעבר. הפעם נגיש אותה בגודל צלחת להבדיל מכאלה שהן קטנות. מה זה פאנל קייק? פאנל קייק, זאת סוג של עוגה שתמצאו בכל שוק, קרנבל ויריד בארה”ב. היא עשויה מבלילה הנשפכת בזילוף דק וארוך, בתנועה סיבובית, לתוך שמן רותח ומוגשת עם הרבה הרבה אבקת סוכר. למה אני אוהבת אותה? כי היא קורת בשניות. מערבבים חומרים. מחממים שמן ומתחילים לטגן.

אמריקה. הוזמנתם ואתם לא כאלה גדולים באפיה? הוזמנתם ולא בא לכם על עוד פאי סינטטי מהחנות? הנה לכם קינוח של שניה ורבע, הום מייד וטעים סוף. אתם עוד פה? עופו למטבח

טנקסגיביג נחגג בקרב המשפחה עם תרנגול הודו גדול, מנות לא מוסברות דוגמת מחית בטטה עם מרשמלו שהילדים שלי מעולפים עליה, ועוד מנות כאלה ואחרות שלא בהכרח מעידים על אנינות החיך האמריקאי. פאי פקאן הוא היוצא דופן. עם פאי פקאן אין לי בעיה.

כשהסתיו נוקש והחושך יורד מהר מדי וכל מה שאת רוצה זה לקפל את הרגליים תחת שמיכה עם שבלול מפנק קפה ואיש טוב לידך. שבלול שמרים רך ומפנק עם קרם שקדים מגיע.

בוקר טוב דובשניות. הילד הגיע בטיסה לחגים ונפשי מרוממת. החיוך לא עוזב את שפתי ונשמתי קלה. אז פינקתי אתכם במאפה מתוק יווני כי מה עושים אנשים מאושרים אם לא להאכיל אנשים אחרים?

אני יודעת, אני יודעת, כל כך הרבה מילים כל כך לא מפתות. כוסמת, ללא גלוטן ורחמנא ליצלן... טבעוני. הרגתי לכם את כל החשק. אבל תשארו איתי. אני מאמינה בכם. עוגיות כוסמת שקדים טעימות יוצאות לדרך.

יש באנגלית משפט שאומר. "An a apple a day will keep the doctor away". לא יודעת כמה זה נכון אבל תפוח הוא הפרי הכי פופולרי על הכדור אחרי בננה ועגבניה. עונת התפוחים החלה ואנחנו יצאנו לדרך.

טירמיסו משמעו "הרם אותי למעלה" באיטלקית. יענו תרימו לי. תשמחו אותי. זה אחד הקינוחים הכי פופולריים מהמטבח האיטלקי בעולם, ואם הוא מתכוון להרים אותנו אז הוא עושה את העבודה.

השם רומז למטבח צרפתי אבל האמת שהפאי שלנו הוא המצאה אמריקאית נטו. אי שם בשנות החמישים, אישה בשם בטי קרוגר בנתה את העוגה לתחרות של פילסברי. השם אולי שקרני אבל העוגה באמת מרגישה משי. בין מוס שוקולד קטיפתי לבין קצפת אלוהית, העוגה מרגישה כמו קטיפה בפה.

קראתם נכון. בייגלה, שיבולת שועל וריבה. נשמע לכם כמו שילוב רנדומלי? חכו כשתטעמו.

יש לי קטע כזה שאני אוהבת תפוחים. מאד אוהבת תפוחים אבל, מתקשה לאכול אותם אפויים. ואז, כשאני טועמת אותם זה הדבר הכי טעים שאכלתי אי פעם. אמיתי. אני ליאת ואני לא ברורה.

נגמרו הניחושים מה נאכל לארוחת בוקר. עוגיית גרנולה שמכילה עולם שלם של בריאות. התמכרתי.

אי של חטא שהיא עוגיה מושלמת, עם בצק עשיר ונימוח, נמסה בפה. תשתדלו שלא לגלגל עיניים. אנשים עוד יחשבו שאתם נהנים.