אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם ששמעתי את הקובלנה "מה יש במטבח התימני? כלום. חוץ מבצק", היינו מדברים עכשיו מבית הקיט שלי בריביירה ליד ג'סי...

מזג האוויר מתקדר לו , השמיים הופכים עננים ואני מפשילה שרוולים במטבח כי ריח של לחמניות של בוקר, זאת תשובה לכל ענן שחור. לחמניות ללא מיקסר או לישה.

זה לא בדיוק לחמניות ולא בדיוק בייגלה וגם לא בדיוק ביסקוויט. אבל זה בדיוק מתאים לי.

עלי פילו, מבחר גבינות ויוגורט. בחוץ הוא קריספי בפנים הוא נימוח ואלוהי. הכנה זריזה ומאפה ריחני מוש-לם. מאפה שנורא מזכיר בניצה או טירופיטה. הכנה קצת שונה.

קראתם נכון. בייגלה, שיבולת שועל וריבה. נשמע לכם כמו שילוב רנדומלי? חכו כשתטעמו.

בטח שמעתם על לורד סנדוויץ. האגדה אומרת שאת הרעיון לארוז אוכל בין שתי פרוסות לחם המציא איזה לורד ממחוז סנדוויץ. אגדה אורבנית או לא, סנדוויץ היא המצאה שצריכה לעמוד ליד פלאפון, פינצטה וכפפות טרמיות.

יש לי קטע כזה שאני אוהבת תפוחים. מאד אוהבת תפוחים אבל, מתקשה לאכול אותם אפויים. ואז, כשאני טועמת אותם זה הדבר הכי טעים שאכלתי אי פעם. אמיתי. אני ליאת ואני לא ברורה.

נגמרו הניחושים מה נאכל לארוחת בוקר. עוגיית גרנולה שמכילה עולם שלם של בריאות. התמכרתי.

נמאס לילדים מסנדוויצ'ים לבית הספר? מקובל. יש לנו מיני מאפינס של ביצים וקוטג' עם ירקות שיהיו תחליף מושלם לארוחת עשר שלהם.

אי של חטא שהיא עוגיה מושלמת, עם בצק עשיר ונימוח, נמסה בפה. תשתדלו שלא לגלגל עיניים. אנשים עוד יחשבו שאתם נהנים.

פעם ראיתי את האחיינית שלי טובלת פיצה בקוטג'. עכשיו אני יודעת כמה ישראלים אוהבים את הקוטג' שלהם אבל פיצה וקוטג'? היא אמרה שזה השילוב הכי מושלם שהולך לה בפה. אני כבר מזמן הפסקתי לתמוהה. מה לי קשישה עם טרנד עכשוויים. אז זהו. שהיא צדקה. רק במקום לטבול את הפיצה בקוטג' הכנסתי אותו לבצק.

פתחתי את המזווה וחיפשתי מה להעמיס לסלט בריאות משמתחיל בקצת פסטה וטונה בפחית. היה לבבות ארטישוק בצנצנת, היו עגבניות מיובשות, היה גם לימון כבוש במקרר. קצת (הרבה) ירוקים, אולי איזה מלפפון לקראנציות, בצל סגול (כי מה זה סלט בלי בצל) ורוטב לימוני בסיסי. וואלה. אנחנו מסודרים לצהריים (או לערב, או לבראנץ או כולל הכל)

כל פעם שאני שומעת ריבה, עולה לי המשפט האלמותי ”עוד פעם ריבה?!" של מיקו מ“צ‘רלי וחצי“. עוגיות לינזר הן קלאסיקה של אירוח ישראלי. בצק פריך, אגוזים, ריבה. קצת תיבול עדין ואנחנו עם חיוך דבילי מאוזן לאוזן.

קוראים לו רוברב, ריבס, או רברבר. הוא דומה במראהו למנגולד או סלרי, וסימן הזיהוי שלו הוא גבעול ורדרד וסקסי. ככה או ככה אנחנו הולכים להחמיץ אותו בתחמיץ חמוץ מתוק.

קישואים הוא ירק גאוני. הטעם שלו עדין ומתון כך שאפשר לקחת אותו לכיוון מלוח ואפשר לקחת אותו לכיוון מתוק. והפעם, אורחת הכבוד. פשטידת קישואים.

מתכון פשוט ללחם זריז שדוחפים בתוכו שאריות של גבינות קשות שנשכחו במקרר, מוסיפים להם כפיות פזורות של פסטו פה ושם, וקיבלתם מאפה חמדמד לשבור איתו צום במקלט השכונתי.

תפוזים, צ'ק. בצל סגול, צ'ק. חלפיניו, כוסברה והרבה הרבה ליים. צ'ק צ'ק צ'ק. סלסת תפוזים, סלט שרוקד לך בפה.

תתפלאו אבל קוסקוס לא שמור רק למרק. קוסקוס יכול להופיע בתפארתו גם בסלט. סלט חמים של קוסקוס וירקות קלויים כששחקן משנה הופך להיות כוכב התוכנית.

אני יודעת שהחג כבר בשער ולא נותר אלא לכבות תנורים וללבוש לבן אבל, שניה לפני, לא יכולה, שלא לחלוק אתכם מתכון זריז, פשוט ומוצלח. בורקס מגש כי למה לעבוד קשה כשאפשר פשוט.

רוטב זריז, עשיר בטעמים ובא טוב בעין. וצ'מעו. הרוטב הזה ט - ע - י - ם. שימו אותו בסלט ירוק, מתחת לכרובית צלויה, בצלחת ליד בייגל ירושלמי. קיצר. בכל מקום.

מה זה שום ירוק? שום ירוק הוא בעצם שום שעוד לא הגיע לבשלות ונשלף מהאדמה לפני ששיני השום שלו הגיעו לגודלן המקסימלי. הוא עדין יותר בטעמו, עסיסי וארומטי מאד. משום שהוא כזה צעיר אפשר לאכול את הקליפה שלו ואת גבעוליו משום שהם יחסית רכים ועוד לא התייבשו.