חורף, תפוחים ועוגה פולנית אחת שיודעת לעשות טוב על הלב.

הסוד הכי חשוב במרק עוף שלא מספרים לכם הוא הציר. מה זה הציר? זה המים שיש במרק. שם מרוכז כל הטעם. לשם כל הירקות והעוף מגירים את הטעמים.

לחובבי עוגית השוקולד צ'יפס ידוע כמה קשה למצוא מתכון הגון לעוגיה בגרסה הטבעונית שלה. עוגיה טעימה פחות חמאה?! לא קיים. עוגיה טובה פחות ביצים? בלתי אפשרי. אז זהו. אפשרי ועוד. עוגיה שהוא קריספי בשוליה, רכה במרכזה ועם ארומה קלאסית של עוגיה מונומנטלית. או. והאם הזכרתי שלא צריך להפעיל את המיקסר בשבילה?

עוגת שיש על השיש היא דגל לכניסת שבת. דגל מלא ניחוחות ונמס בפה, ונילה עם ורידים של קקאו. שבת שלום אחים שלי. לכו לנוח. היו לכם שנתיים קשות.

כשאנחנו רוצים להטביע את יגוננו, אנחנו נכנסים למטבח וכשאנחנו עפים מאושר, אנחנו נכנסים למטבח. בצלים ממולאים בבורגול ועדשים שחורות.

בצק מתפצח, מלית גבינה נמסה וביצה שנוזלת לך. חצ'פורי. מאפה גאורגי לא מתנצל, בדיוק כמו שהגאורגים אוהבים אותו.

אני יודעת, אני יודעת, כל כך הרבה מילים כל כך לא מפתות. כוסמת, ללא גלוטן ורחמנא ליצלן... טבעוני. הרגתי לכם את כל החשק. אבל תשארו איתי. אני מאמינה בכם. עוגיות כוסמת שקדים טעימות יוצאות לדרך.

למה הוא מושלם לשבירת הצום? כי הוא קורה מהר, כי אפשר למצוא את כל המרכיבים במזווה וכי טעים סוף.

פעם הקדשתי פוסט שלם לקולרבי אהובי. הירק הכי לא מוערך שיש לכם במקרר. סלט קולרבי, צנון ותפוחים. סלט חגיגי, פשוט וצבעוני לשולחן החג שלכם.

קראתם נכון. בייגלה, שיבולת שועל וריבה. נשמע לכם כמו שילוב רנדומלי? חכו כשתטעמו.

ראמֶן, היא מנת מרק אטריות יפנית מסורתית. היא מורכבת מציר עשיר, בליווי תוספות כמו ירקות, ביצים ואצות. בתחילת שנות השמונים הראמן הפך לסמל תרבותי יפני ולמאכל הלאומי של יפן. זה קצת מצחיק בהתחשב בעובדה שהאטריות מקורן בסין.

בטח שמעתם על לורד סנדוויץ. האגדה אומרת שאת הרעיון לארוז אוכל בין שתי פרוסות לחם המציא איזה לורד ממחוז סנדוויץ. אגדה אורבנית או לא, סנדוויץ היא המצאה שצריכה לעמוד ליד פלאפון, פינצטה וכפפות טרמיות.

יש לי קטע כזה שאני אוהבת תפוחים. מאד אוהבת תפוחים אבל, מתקשה לאכול אותם אפויים. ואז, כשאני טועמת אותם זה הדבר הכי טעים שאכלתי אי פעם. אמיתי. אני ליאת ואני לא ברורה.

נגמרו הניחושים מה נאכל לארוחת בוקר. עוגיית גרנולה שמכילה עולם שלם של בריאות. התמכרתי.

אי של חטא שהיא עוגיה מושלמת, עם בצק עשיר ונימוח, נמסה בפה. תשתדלו שלא לגלגל עיניים. אנשים עוד יחשבו שאתם נהנים.

פוסט (POSST) הוא סוג של קינוח כוס שהתקשה. זה הפירוש המילולי שלו. הוא מגיע מהבריטים והשמועה אומרת שהמלכה הגישה את הקינוח ביום חתונתה. המרקם שלו הוא סוג של קרם חלק על גבול הפודינג. הוא סופר דופר פשוט לעשיה וכל אחד יכול לעשות אותו.

פעם ראיתי את האחיינית שלי טובלת פיצה בקוטג'. עכשיו אני יודעת כמה ישראלים אוהבים את הקוטג' שלהם אבל פיצה וקוטג'? היא אמרה שזה השילוב הכי מושלם שהולך לה בפה. אני כבר מזמן הפסקתי לתמוהה. מה לי קשישה עם טרנד עכשוויים. אז זהו. שהיא צדקה. רק במקום לטבול את הפיצה בקוטג' הכנסתי אותו לבצק.

איך שאתה נכנס ליפו, משהו מתחלף לך בלב. אולי זה הים, אולי הסמטאות או האבן הצוננת ואולי השקיעות, שאין כמותם בשום מקום בעולם. מה שזה לא יהיה, העיר הזאת, שהייתה לפנינו ותהיה עוד הרבה אחרינו, תמיד נותנת לנו להרגיש שאנחנו הכי מיוחדים. היא חיכתה רק לנו. סיפור אהבה לא כתוב של הלב שלך עם העיר הזאת ואתה עומד לגלותו.

כדי לאפות פוקצ'ה לא צריך להיות אופה מנוסה. צריך רק לדעת לקרוא מתכונים. קבלו מתכון לפוקצ'ה שמיימית מלאה בבועות מצופה ברוטב עגבניות ועגבניות חצויות.

איכשהו, עוגיית סנדוויץ' עם ריבת תות אדומה, נחשבת לחובה בתוך רשימת העוגיות במטבח הישראלי. השילוב של בצק חמאה עשיר עם שקדים, גרידת לימון וקינמון, נופל בול בפה שלנו. והפעם עוגית לינזר התקשטה לכבוד טו באב. חג אהבה, פיוס ונחמה, שמח לנו.

ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל. ואם יש משהו שאנחנו זקוקים לו יותר מכל בימים אלו, זאת מנה גדושה של אהבה.