לחם

חלת דלעת צבועה בצהוב, רכה, לחה ומתקתקה, ממולאת ברטטוי, ירקות אפויים בתנור. עונג שבת כבר אמרנו?

זה הדבר הכי חמדמד שראיתי לאחרונה. וההוכחה לכך, שלא יכולתי להתאפק ואף על פי שאני שניה ורבע לפני טיסה לישראל, המזוודות פתוחות ואני מאבדת...

אמרו חכמים. יש לחם ויש לחם חלב. השימוש באבקת חלב הופך את המאפה לנימוח. אבל ממש ממש נימוח.

מרק עגבניות איטלקי עם לחם, הוא מרק כפרי הכי פשוט ובסיסי, כזה שמגיע ממטבח עניים. באטלקית קוראים לו פאפא אל פומודורו, שפאפא, תאמינו או לא, זה

נשארו לי כמה סלקים מיותמים שהסתכלו עליי לישועה במגירת המקרר. פתחתי קופסת שימורים של גרעיני חומוס והסתדרתי במטבל בריאות.

השנה למשלוח מנות אני הולכת לחלק חלק מהקובניות הנפלאות האלו, וחשבתי על כך שפרג הוא אחד מסימני החג. איכשהו הוא התקבע בתוך אוזן המן. בואו. לא ה

בצק חלה הוא כל כך בסיס ומשתנה שאפשר לקחת אותו לכל מקום. אבל אז כששאלו אותי, נוכחתי לדעת שאת הבייסיק אין לי. כל הבלוג הזה הוא היכל תהילה ...

לחם ללא לישה כשמו כן הוא. לחם עם אפס לישה. יענו אפש מאמץ. אנחנו משאירים אותו בחוץ לתפיחה למשך 12-18-24 שעות והטבע עושה את כל העבודה.

לא לחינם מכתירים כתרים לחלה. היא כל כך וירטואוזית וכל כך קשה לטעות איתה שבאמת, אפשר לקחת אותה לכל טיול איתנו. מתוק? הולך. מלוח? בטח. פירות?

מה קורה כשאין זמן לבראנץ או שילדים בבית או הנכדים בבית או שאורחים הגיעו וצריך לתקתק משו? הנה רעיון! כיכר לחם חתוכה לפרוסות עם מלא גודיס באמצ

כבר עשינו בעבר פרעצל. הפעם, שיחקנו קלות בבצק ובמקום מים, הוספנו בירה בהירה. הגיוני בסך הכל כי, עם פרעצל באה הבירה...

לחמניות שום הם ההתמכרות החדשה שלי. לא תמיד בא חלה. לפעמים אנחנו רוצים את הבייביס שלה...

לדניאל קיציס יש חלות מטורפות ותור נורא ארוך אליהן. ובצדק. כל מי שחולק איתי אהבה לחלה הוא חבר שלי. אפילו אם הוא עוד לא יודע את זה...

חלה עשירה ממולאת בגבינות מגורדות ועשבים טריים. קלה לעשיה ולא דורשת התעסקות גדולה.

עכשיו בניו יורק, עונת התפוחים בשיאה וכולם עסוקים בלקטוף אותם. ואם יש לנו עונה, מה יותר מושלם מזיווג מוצלח של חלת הדבש עם תפוחים ודבש?

הייתם מאמינים שכבר מריחים את ראש השנה? הייתם מאמינים שהחופש הוא אוטוט בחוץ? אנחנו חיים בריצת משוכות כשאנחנו מנסים להדביק אותם.

בשלב הזה אפשר להמיר את שם הבלוג מ"אוכל למחשבה" ל"הנה. עוד חלה". כמות החלות שיש לי בבלוג יכולה לכסות מדף שלם אצל אנג'ל.

כשהיינו ילדים מה היתה הפרוסה האולטימטיבית ביום שישי? בארוררררר. חלה עם שוקולד. חלה טריה, חמימה ועוטפת עם שכבה הגונה של ממרח שוקולד

אני יודעת שאתם אוהבים מתכונים של זבנג וגמרנו, אני שף תותח מלידה. "באתי כבשתי, אכלתי". זה מתכון של זמן וסבלנות.

קמתי בבוקר עם דודא מטורפת לבייגל ירושלמי. אלה שמוכרים בערמות ליד שער יפו עם השקיק הקטן של הזעתר בימים של שלום.

הם קוראים לזה לחם צמר. זה לא לחם במובן, שאנחנו מכירים, לחם, יותר מרקם וטקסטורה של לחמניית חלב.