זריז

טירמיסו משמעו "הרם אותי למעלה" באיטלקית. יענו תרימו לי. תשמחו אותי. זה אחד הקינוחים הכי פופולריים מהמטבח האיטלקי בעולם, ואם הוא מתכוון להרים אותנו אז הוא עושה את העבודה.

קראתם נכון. בייגלה, שיבולת שועל וריבה. נשמע לכם כמו שילוב רנדומלי? חכו כשתטעמו.

ראמֶן, היא מנת מרק אטריות יפנית מסורתית. היא מורכבת מציר עשיר, בליווי תוספות כמו ירקות, ביצים ואצות. בתחילת שנות השמונים הראמן הפך לסמל תרבותי יפני ולמאכל הלאומי של יפן. זה קצת מצחיק בהתחשב בעובדה שהאטריות מקורן בסין.

בטח שמעתם על לורד סנדוויץ. האגדה אומרת שאת הרעיון לארוז אוכל בין שתי פרוסות לחם המציא איזה לורד ממחוז סנדוויץ. אגדה אורבנית או לא, סנדוויץ היא המצאה שצריכה לעמוד ליד פלאפון, פינצטה וכפפות טרמיות.

נגמרו הניחושים מה נאכל לארוחת בוקר. עוגיית גרנולה שמכילה עולם שלם של בריאות. התמכרתי.

נמאס לילדים מסנדוויצ'ים לבית הספר? מקובל. יש לנו מיני מאפינס של ביצים וקוטג' עם ירקות שיהיו תחליף מושלם לארוחת עשר שלהם.

פוסט (POSST) הוא סוג של קינוח כוס שהתקשה. זה הפירוש המילולי שלו. הוא מגיע מהבריטים והשמועה אומרת שהמלכה הגישה את הקינוח ביום חתונתה. המרקם שלו הוא סוג של קרם חלק על גבול הפודינג. הוא סופר דופר פשוט לעשיה וכל אחד יכול לעשות אותו.

פעם ראיתי את האחיינית שלי טובלת פיצה בקוטג'. עכשיו אני יודעת כמה ישראלים אוהבים את הקוטג' שלהם אבל פיצה וקוטג'? היא אמרה שזה השילוב הכי מושלם שהולך לה בפה. אני כבר מזמן הפסקתי לתמוהה. מה לי קשישה עם טרנד עכשוויים. אז זהו. שהיא צדקה. רק במקום לטבול את הפיצה בקוטג' הכנסתי אותו לבצק.

אתם בטח תוהים. מה כבר יכול להיות סודי, בעוגת שוקולד פרווה. עוגת שוקולד עסיסית, לחה בטירוף ואחת הטעימות שתטעמו בימי חייכם. אז זהו. יש לי סוד שאני מוכנה לשחרר לכם.

פתחתי את המזווה וחיפשתי מה להעמיס לסלט בריאות משמתחיל בקצת פסטה וטונה בפחית. היה לבבות ארטישוק בצנצנת, היו עגבניות מיובשות, היה גם לימון כבוש במקרר. קצת (הרבה) ירוקים, אולי איזה מלפפון לקראנציות, בצל סגול (כי מה זה סלט בלי בצל) ורוטב לימוני בסיסי. וואלה. אנחנו מסודרים לצהריים (או לערב, או לבראנץ או כולל הכל)

איך אמריקאים אוהבים את הסוכריות שלהם. עוגית סוכר אמריקאית מצופה בסוכריות צבעוניות או סוכריות שוקולד, נחשבת לקלאסיקה במטבח האמריקאי. עוגיה בסיסית עשויה מקמח, חמאה, סוכר וביצה עם שוליים קריספיים ובפנוכו רך. ויש לה טריק קטן ששומר על לחות העוגיות לאורך זמן.

מסתבר, שפטוצ'יני הוא בעצם פטוצ'ינה (באמת). עוד מסתבר שפטוצ'יני אמיתי הוא בעצם ללא שמנת ושאם תחפשו אותו באטליה כדאי לכם לבקש Pasta in bianco. אבל מציאות לחוד ומה שאנחנו אוהבים לחוד. פטוציני אלפרדו 3 מרכיבים. כמו שאנחנו אוהבים.

קוראים לו רוברב, ריבס, או רברבר. הוא דומה במראהו למנגולד או סלרי, וסימן הזיהוי שלו הוא גבעול ורדרד וסקסי. ככה או ככה אנחנו הולכים להחמיץ אותו בתחמיץ חמוץ מתוק.

קישואים הוא ירק גאוני. הטעם שלו עדין ומתון כך שאפשר לקחת אותו לכיוון מלוח ואפשר לקחת אותו לכיוון מתוק. והפעם, אורחת הכבוד. פשטידת קישואים.

תפוזים, צ'ק. בצל סגול, צ'ק. חלפיניו, כוסברה והרבה הרבה ליים. צ'ק צ'ק צ'ק. סלסת תפוזים, סלט שרוקד לך בפה.

אז במסגרת שיטוטי בגלוב, קחו לכם קערת בשר קוריאני זריזה. תוסיפו לה ירקות, שימו אותה על צלחת סטיקי רייס וקיבלתם ארוחה שלמה בסיר אחד. * אגב. אותו מתכון עם טופו, עובד נ ה ד ר.

אני יודעת שהחג כבר בשער ולא נותר אלא לכבות תנורים וללבוש לבן אבל, שניה לפני, לא יכולה, שלא לחלוק אתכם מתכון זריז, פשוט ומוצלח. בורקס מגש כי למה לעבוד קשה כשאפשר פשוט.

רוטב זריז, עשיר בטעמים ובא טוב בעין. וצ'מעו. הרוטב הזה ט - ע - י - ם. שימו אותו בסלט ירוק, מתחת לכרובית צלויה, בצלחת ליד בייגל ירושלמי. קיצר. בכל מקום.

מה זה שום ירוק? שום ירוק הוא בעצם שום שעוד לא הגיע לבשלות ונשלף מהאדמה לפני ששיני השום שלו הגיעו לגודלן המקסימלי. הוא עדין יותר בטעמו, עסיסי וארומטי מאד. משום שהוא כזה צעיר אפשר לאכול את הקליפה שלו ואת גבעוליו משום שהם יחסית רכים ועוד לא התייבשו.

ואנחנו ממשיכים כדרכנו בקודש לחלל את המטבח האיטלקי. נתקלתי באינסטה באיזה ריל שמריץ איטלקים ששוברים להם את האטריה. דיי משעשע. ברור לי לחלוטין שאני נתפסת כבורה גמורה בדרכים איטלקיות, כל מה שאני יודעת זה שטעים לי. וזה. טעים. לי.

מכירים את המתכונים הפזיזים שדוחפים הכל בסיר אחד? אז זה זה. הכל קורה בסיר אחד. המים, הפסטה, הברוקולי והגבינות. עַם אחד. סיר אחד.