יש מתכונים שמבקשים רשימת מצרכים ארוכה ויש כאלה שרוצים את זה פשוט. שני מרכיבים, קערה אחת, מחבת אחד. זה המתכון הכי נצפה אצלי בבלוג. זריז, בריא וטעים מהסוג שעובר בקבוצות וואט אפ או מפה לאוזן. לגמרי ליגת VIP.

עלמתכם אינה מורמת מהעם. גם היא היתה חייבת לנסות את הכיסונים הויראלים במגש אחד, שהופיעו בטיק טוק כמו פטריות אחרי הגשם. ומה לומר? ההמון צדק. כיסונים מוכנים קנויים, רוטב של שתי דקות, מגש אחד וארוחה זהובה, עסיסית וטעימה בצורה מחשידה. זה כמעט מעליב כמה שזה עובד טוב. זה עצלני, זה גאוני והבאז לגמרי מוצדק.

זה רק נראה כאילו יצא מקונדיטוריה. מאפה עם קרם שקדים עשיר ועמוק, אוכמניות מתפוצצות בתנור לריבה ובצק עלים חמאתי שמתפצח. זריז להכנה, מרשים בלי מאמץ ושילוב שקשה להפסיק לישר ממנו פינה.

מתכון שנשמע דבילי. אני יודעת. מה מתכון עכשיו לשלוש מרכיבים? אבל מבטיחה לכם, שאף אחד אבל, אף אחד לא יבין, שבחמאה התמימה הזאת, יש גם דבש, גם טחינה ואיים של מלח שמתפוצצים לכם בפה. הכי פשוט. הכי בדוק. מבטיחה.

ושוב אנחנו במוד חלבי לקראת שבועות. מתכון ללא גלוטן ועם גבינה נמסה. לחמניות קטנות וממכרות בעלות מרקם ענני וגומי ממכר.

מכירים את המתכוני זהב שלא ידעתם שהם זהב עד שאחרים אמרו לכם שזה זהב? אז זה זה. שיבולת שועל מבושלת בחלב קוקוס וזהב. מזינה, לא מתאמצת, רכה בפה ונוכחת. קצת כמו חיבוק עם אופי.

קשוח בימים האחרונים והמטבח הוא מרחב מוגן. אם יש לכם בצק מוכן (והבנתי שאפשר לקנות אחד) להרים חצ'פורי קורה ממש זריז. סירת בצק גאורגית מלאה בגבינות, שטה לכיוון שלכם. לא תעלו עליה?

זה אחד המתכונים הכי מוזרים שנתקלתי בהם. יש בבצק שמרים ואבקת אפיה. הוא סופר עשיר ומפוצץ בטעם ורכות. דבר אחד בטוח. אני לא מתווכחת עם הצלחה.

פודינג לימון. קינוח פשוט עם אופי בועט. חמוץ מתוק. שלשה ארבעה מרכיבים, ערבוב עדין ומעט סבלנות. כי להיות חמוץ זאת לא טעות. להיות חמוץ זה אופי.

העולם מחוץ לחלון, הלבין בשקט והבית התמלא בריח חמים של קינמון. מיני סינבון רכים וזהובים, טבןלים בפרוסטינג שמנת שהילדים העמיסו וחיסלו עד תום הערב. בלי טקס ובלי חרטות.

בוא נדבר בשבחם של קינוחים זריזים. אלא, שלא דורשים קניות מיוחדות או רשימת מצרכים מפונפנת, זמן הכנה או טכניקה מסובכת. יש משהו מרדני בקינוחים זריזים. בעולם שמקדש מורכבות, שכבות וטכניקות, הם מגלים פשטות. קמח, ביצים, חלב ותפוזים. מחבת חמה וריח של חורף. לפעמים פשטות היא לא פשרה. לפעמים, פשטות היא בחירה.

אני מוצאת עצמי מדליקה תנור, פותחת מקרר ומנסה שלא לחשוב מדי. מאפה של קיפולים חופשיים. עליי פילו מתפצחים, תאנים מקורמלות, גבינת ברי נמסה ונגיעות דבש וטימין. תנור חם מול עיר קפואה.

קר בניו יורק. קר מאוד. קור שחודר להכל וגורם לנו להאט. אנחנו משתבללים יותר ויותר לעצמנו והמטבח הופך למקלט. בחדשות מדברים על סופש של שלג וסופות. ימים כאלה אני חוזרת אחורה. מרקים ופשטות. מרק גזר צלוי ושומר. מתיקות עמוקה, טעם אניס עדין וצלחת מהבילה. מהתנור אל הסיר, אדים שעולים ובית שמתמלא בריח וחום.

עשינו בבלוג פאנל קייק בעבר. הפעם נגיש אותה בגודל צלחת להבדיל מכאלה שהן קטנות. מה זה פאנל קייק? פאנל קייק, זאת סוג של עוגה שתמצאו בכל שוק, קרנבל ויריד בארה”ב. היא עשויה מבלילה הנשפכת בזילוף דק וארוך, בתנועה סיבובית, לתוך שמן רותח ומוגשת עם הרבה הרבה אבקת סוכר. למה אני אוהבת אותה? כי היא קורת בשניות. מערבבים חומרים. מחממים שמן ומתחילים לטגן.

שמעתם נכון. תכירו את השוקו החדש שלכם. כף בריאה של טחינה, נגיעה של קינמון, תמרים לחים ומתיקות של מייפל. אתם עוד פה?

הסוד הכי חשוב במרק עוף שלא מספרים לכם הוא הציר. מה זה הציר? זה המים שיש במרק. שם מרוכז כל הטעם. לשם כל הירקות והעוף מגירים את הטעמים.

הן רכות, הן נמסות בפה והן לא מתוקות מדי. מושלמות ליד הקפה ונטולות מאמץ. עוגיות סוכר וניל.

אמריקה. הוזמנתם ואתם לא כאלה גדולים באפיה? הוזמנתם ולא בא לכם על עוד פאי סינטטי מהחנות? הנה לכם קינוח של שניה ורבע, הום מייד וטעים סוף. אתם עוד פה? עופו למטבח

זה לא בדיוק לחמניות ולא בדיוק בייגלה וגם לא בדיוק ביסקוויט. אבל זה בדיוק מתאים לי.

לחובבי עוגית השוקולד צ'יפס ידוע כמה קשה למצוא מתכון הגון לעוגיה בגרסה הטבעונית שלה. עוגיה טעימה פחות חמאה?! לא קיים. עוגיה טובה פחות ביצים? בלתי אפשרי. אז זהו. אפשרי ועוד. עוגיה שהוא קריספי בשוליה, רכה במרכזה ועם ארומה קלאסית של עוגיה מונומנטלית. או. והאם הזכרתי שלא צריך להפעיל את המיקסר בשבילה?

פעם הקדשתי פוסט שלם לקולרבי אהובי. הירק הכי לא מוערך שיש לכם במקרר. סלט קולרבי, צנון ותפוחים. סלט חגיגי, פשוט וצבעוני לשולחן החג שלכם.