יכול להיות שרשימת המצרכים ארוכה אבל אני יכולה לנחם אתכם שזה החלק הקשה. בישול המרק קורה בכלום מאמץ.

ספנקופיטה הוא מאפה תרד מסורתי מהמטבח היווני. המאפה עשוי משכבות של בצק פילו, ביניהן מלית של תרד, פטה ועשבי תיבול שונים רק, שפה היא קצת אחרת.

בוא נודה. סלטים מבושלים, הם עבודה קשה וסלטים מבושלים מרוקאים פי כמה וכמה. הם דורשים סבלנות, הרבה עבודה ושפותחים שולחן איתם עד, שמגיעים למנה

סופגניות ריקוטה לימוניות. מערבבים. מטגנים. אוכלים. זה הסדר.

אם תהיתם אם נפלה עלי מאניה של בורקסים, אתם לא רחוקים מהאמת. בצק תורכי, מילוי ישראלי ובורקס מהאגדות

הרוטב הזה טוב על הכל. ואני מתכוונת להכל. ירקות חיים, סלט, מעל סנדוויץ פתוח, אטריות קרות. ה כ ל. יש לו קיק תאילנדי אסייתי, הוא קרמי, טבעוני..

עכשיו, אני יודעת שהמתכון והמראה שלה מטעה. הוא נראה מסובך. אבל למעשה הוא ממש ממש פשוט. וצ'מעו. לא ציפיתי. אבל נפלתי מהטעם. מושלמת.

פסטה קלאסית שמרגישה ישראלית עם חצילים ועגבניות. היא מתחילה על הכיריים ונגמרת בתנור.

בדיוק כשהתחלתי את החלה של שבת "נפלה" עלי ליאור משיח עם ריל מתוק של צורת קיפול שיבולת. לא נפנק? בטח נפנק

פסטה עם רוטב מתקתק וקרמי שמקבלת טוויסט מגניב עם מחית דלעת מוכנה ופפריקה מעושנת.

אני לא יכולה לתאר לכם את השאגה האינדיאנית שהבן שלי הביא, כשהוא ראה עוף סיני בתפוזים על השיש. לא זכיתי לכזאת אהבה מאז כרטיס ולנטיין גן חובה

כשראיתי את המתכון אני מוכרחה להודות. הסתקרנתי. עד מאוד. מרק עוף טבעוני. הכצעקתה?

הנה מרק פשוט, מפוצץ בבריאות ולא מסובך, בעל צבעים עמוקים שמבשר לנו את בואו של הסתיו. (במקרה שלנו יותר מייחל לבואו).

אני אוהבת טופו. אני חושבת שהוא חומר גלם משובח בעיקר, כי הוא מגיע נקי וסופג לתוכו את כל מה שסביבו. טופו יכול להתחפש להכל. גם לביצים מקושקשות

עם כל המראה היפה שלה, עוגת עליי פילו חלב ותפוזים היא קלה להכנה. גם כאלה שמפחדים מעלי פילו יכולים לה.

אני כותבת פטוצ'יני אלפרדו ומתחשק לי להוסיף "שנות השמונים התקשרו וביקשו את פסטה" כי באמת.

מרק עגבניות איטלקי עם לחם, הוא מרק כפרי הכי פשוט ובסיסי, כזה שמגיע ממטבח עניים. באטלקית קוראים לו פאפא אל פומודורו, שפאפא, תאמינו או לא, זה

פאי פתוח עם כתר של עליי פילו, ממולא בכל טוב ירוק טרי של תרד, עשבים וגבינות. מאפה מושלם שמנצל את שבריריות עליי פילו, לשבועות

נשארו לי כמה סלקים מיותמים שהסתכלו עליי לישועה במגירת המקרר. פתחתי קופסת שימורים של גרעיני חומוס והסתדרתי במטבל בריאות.

זוכרים שבקורונה הייתה בהלה לעדשים כמו בהלה לזהב ואי אפשר היה להשיג אותם בשום מקום? התכוננו לסוף העולם וערמנו על המדפים כל מה שבא בשימורים או

כל כך פשוט לעשות גרנולה בבית. כל כך. עד שנשאלת השאלה. למה לקנות אחת? קצת קוצצים. קצת מערבבים וקצת שולחים לתנור.