קייל מלך העלים, או בשמו האחר "פצצת בריאות", הוא בעצם כרוב על והוא ממשפחת המצליבים. טעמו מריר ונרכש, לא הופך אותו לכוכב גדול אבל, בהחלט לפופו

לטו בשבט הפעם החלטנו להתרחק מפירות יבשים וללכת על כיכר לחם כפרי מפוצצת באגוזים וחמוציות שתמיד אפשר להמיר באגוזים ופירות יבשים אחרים

גיבץ' כמו שאנחנו מכירים הוא תבשיל ירקות עייפים ברוטב אדום, שאמא היתה תופרת ביחד בסיר, תחנה אחת לפני פח הזבל. לא פה.

בצק יוגורט ראיתי לראשונה, במטבח של הכוהנת רות אוליבר, כשהיא ככה, ערבבה צ'יק צ'אק את החומרים והעמידה פיתה בשתי דקות על הגז.

מנגולד בדרך כלל לא עומד בפני עצמו. הוא תמיד ממלא משהו. פשטידה, קציצה, קיש לביבה. פה הוא מככב במנת צד וכשאני כותבת מככב אני מתכוונת לזורח.

מרק צרפתי קלאסי, פשוט ונגיש של ירק עדין ואלגנטי, שכל טבח מאותגר יכול לעשות

יכול להיות שרשימת המצרכים ארוכה אבל אני יכולה לנחם אתכם שזה החלק הקשה. בישול המרק קורה בכלום מאמץ.

ספנקופיטה הוא מאפה תרד מסורתי מהמטבח היווני. המאפה עשוי משכבות של בצק פילו, ביניהן מלית של תרד, פטה ועשבי תיבול שונים רק, שפה היא קצת אחרת.

בוא נודה. סלטים מבושלים, הם עבודה קשה וסלטים מבושלים מרוקאים פי כמה וכמה. הם דורשים סבלנות, הרבה עבודה ושפותחים שולחן איתם עד, שמגיעים למנה

סופגניות ריקוטה לימוניות. מערבבים. מטגנים. אוכלים. זה הסדר.

אם תהיתם אם נפלה עלי מאניה של בורקסים, אתם לא רחוקים מהאמת. בצק תורכי, מילוי ישראלי ובורקס מהאגדות

הרוטב הזה טוב על הכל. ואני מתכוונת להכל. ירקות חיים, סלט, מעל סנדוויץ פתוח, אטריות קרות. ה כ ל. יש לו קיק תאילנדי אסייתי, הוא קרמי, טבעוני..

עכשיו, אני יודעת שהמתכון והמראה שלה מטעה. הוא נראה מסובך. אבל למעשה הוא ממש ממש פשוט. וצ'מעו. לא ציפיתי. אבל נפלתי מהטעם. מושלמת.

פסטה קלאסית שמרגישה ישראלית עם חצילים ועגבניות. היא מתחילה על הכיריים ונגמרת בתנור.

בדיוק כשהתחלתי את החלה של שבת "נפלה" עלי ליאור משיח עם ריל מתוק של צורת קיפול שיבולת. לא נפנק? בטח נפנק

פסטה עם רוטב מתקתק וקרמי שמקבלת טוויסט מגניב עם מחית דלעת מוכנה ופפריקה מעושנת.

אני לא יכולה לתאר לכם את השאגה האינדיאנית שהבן שלי הביא, כשהוא ראה עוף סיני בתפוזים על השיש. לא זכיתי לכזאת אהבה מאז כרטיס ולנטיין גן חובה

כשראיתי את המתכון אני מוכרחה להודות. הסתקרנתי. עד מאוד. מרק עוף טבעוני. הכצעקתה?

הנה מרק פשוט, מפוצץ בבריאות ולא מסובך, בעל צבעים עמוקים שמבשר לנו את בואו של הסתיו. (במקרה שלנו יותר מייחל לבואו).

אני אוהבת טופו. אני חושבת שהוא חומר גלם משובח בעיקר, כי הוא מגיע נקי וסופג לתוכו את כל מה שסביבו. טופו יכול להתחפש להכל. גם לביצים מקושקשות

עם כל המראה היפה שלה, עוגת עליי פילו חלב ותפוזים היא קלה להכנה. גם כאלה שמפחדים מעלי פילו יכולים לה.