מרק עגבניות איטלקי עם לחם, הוא מרק כפרי הכי פשוט ובסיסי, כזה שמגיע ממטבח עניים. באטלקית קוראים לו פאפא אל פומודורו, שפאפא, תאמינו או לא, זה

זוכרים שבקורונה הייתה בהלה לעדשים כמו בהלה לזהב ואי אפשר היה להשיג אותם בשום מקום? התכוננו לסוף העולם וערמנו על המדפים כל מה שבא בשימורים או

בפורים האחרון, ארזתי משלוח מנות לכמה יקרות. אחת מהן חזרה אלי מתנשפת. "תשמעי" היא אומרת "השום. לא יודעת מה עשית לו אבל, אצלי בבית, רבים עליו

באנגלית קוראים לתבשיל Tuna Casserole והוא מאד פופולרי בקרב הילידים. בתרגום מעפן זה אומר קדרת טונה. אבל זה לא בדיוק קדרה כמו שאתם מכירים אותה

כל מה שבא עם חותמת של אוטולנגי אני די עיוורת מאהבה. קבלו מרק עדשים בקארי. מתכון חמדמד, זריז, נגיש, שבא בטוב לימי מרץ עגמומיים.

בצק חלה הוא כל כך בסיס ומשתנה שאפשר לקחת אותו לכל מקום. אבל אז כששאלו אותי, נוכחתי לדעת שאת הבייסיק אין לי. כל הבלוג הזה הוא היכל תהילה ...

מרק פשוט וטעים שעושה שימוש בחומרי גלם זמינים ופשוטים מהמזווה. בקיצור. מתכון בטוח לבטן מלאה.

כמו כל השנה, גם השנה, הברחתי סחורה, מרחובות לניו יורק. כמו כל שנה, גם השנה היו אלו, תפוזים סינים. קחו מתכון פשוט פשוט לריבת קומקוואט נהדרת.

אתם ואני יודעים שכל מה שבאה בצלחת עמוקה, במיוחד בימי החורף הקרים, אני משוחדת למפרע. מרק אירני שמכיל עדשים, תפוחי אדמה ונטיפי ביצים. תענוג וע

אני יודעת. אתם לא ממש מתרשמים מהכותרת. וגם התמונה היא לא שיא הסקסיות. אבל. היא מוצלחת. ומהירה ופשוטה. ואיתן אכל שתי מנות. וזה כבר צריך לשכנע

קשה למצוא מתכונים לחלת בבקה לא חלבית, שהם באמת טובים. על פניו זה פשוט לשים תחליפים אבל לא תמיד זה עובד נכון. המתכון הזה למשל? עובד נכון

חורף לכם וקר. אין תרופה יותר טובה לבטן, מאשר מרק. תרופת סבתא. בדוק. מרק ירקות שורש ומלאנ'תלפים עשבים. הנשק שלנו לטמפרטורות עם ספרה אחת.

הנה לכם מנה זריזה לארוחת ערב עם טוויסט לשקשוקה קלאסית. זריזה אבל בו בזמן, מאד מספקת. תוספת של תפוחי אדמה קריספיים בתנור ופלפלי צ'יפוטלה...

לאחרונה, התחלתי להעריך פשטות. יותר מבדרך כלל. החיים כל כך מורכבים ובאמת. כל מה שמגיע פשוט. אני לוקחת בשתי ידיים. למשל העוגיות הללו.

לא לחינם מכתירים כתרים לחלה. היא כל כך וירטואוזית וכל כך קשה לטעות איתה שבאמת, אפשר לקחת אותה לכל טיול איתנו. מתוק? הולך. מלוח? בטח. פירות?

הנורווגים שידועים בדייסת אורז שלהם, מגישים לנו הפעם קינוח קצת שונה. בגרסה הזאת, הפודינג עשוי מקמח וחלב שמעניק לו מרקם חלק וקטיפתי...

כבר עשינו בעבר פרעצל. הפעם, שיחקנו קלות בבצק ובמקום מים, הוספנו בירה בהירה. הגיוני בסך הכל כי, עם פרעצל באה הבירה...

להבדיל מרוב המרקים שאנחנו פוגשים בחורף, המרק הזה לא כבד בכלל. התוספת של עליי התרד מקלילה אותו ושומרת על פרשיות בטעם המרק. הוא אולי נשמע פשוט

בחיי הגנן שלי שמגיע כל שבוע, שזה רק השם שמפוצץ. גאלט פיסטוקים עם כרישה ותפוח אדמה. איך זה הולך.

אני לא אאריך במילים ואתן לממרח לדבר בשמו. אבל אם הוא מדבר, אל תתפלאו אם הוא שר.