אני מוצאת עצמי מדליקה תנור, פותחת מקרר ומנסה שלא לחשוב מדי. מאפה של קיפולים חופשיים. עליי פילו מתפצחים, תאנים מקורמלות, גבינת ברי נמסה ונגיעות דבש וטימין. תנור חם מול עיר קפואה.

טארט טוב הוא טארט שיש בו שכבה רכה, משהו פריך, משהו שנמס, משהו שמתנגד קצת. הפה אוהב סיפור, לא מונולוג. סלק דרמטי, גבינת עיזים חדה, בצל מתוק ואגוזי מלך פריכים. סיפור שנחזור לאכול אותו שוב.

דברים טובים לא באמת צועקים. תשאלו את האיטלקים. לא עוגה של טרנדים אלא קלאסיקה במיטבה. בצק פריך לבסיס, מילוי ריקוטה מלטף עם חמיצות עדינה וקרמיות רכה בפה. ביס קטן עם הבטחה גדולה.

זה לא בדיוק לחמניות ולא בדיוק בייגלה וגם לא בדיוק ביסקוויט. אבל זה בדיוק מתאים לי.

בצק מתפצח, מלית גבינה נמסה וביצה שנוזלת לך. חצ'פורי. מאפה גאורגי לא מתנצל, בדיוק כמו שהגאורגים אוהבים אותו.

עלי פילו, מבחר גבינות ויוגורט. בחוץ הוא קריספי בפנים הוא נימוח ואלוהי. הכנה זריזה ומאפה ריחני מוש-לם. מאפה שנורא מזכיר בניצה או טירופיטה. הכנה קצת שונה.

מתכון פשוט ללחם זריז שדוחפים בתוכו שאריות של גבינות קשות שנשכחו במקרר, מוסיפים להם כפיות פזורות של פסטו פה ושם, וקיבלתם מאפה חמדמד לשבור איתו צום במקלט השכונתי.

אני יודעת שהחג כבר בשער ולא נותר אלא לכבות תנורים וללבוש לבן אבל, שניה לפני, לא יכולה, שלא לחלוק אתכם מתכון זריז, פשוט ומוצלח. בורקס מגש כי למה לעבוד קשה כשאפשר פשוט.

שבלול בורקס ממולא בשפע גבינות, מלא בקראנץ של עלי פילו וקרמיות של גבינות חמות. יש איזה זה בשילוב יותר נדיר?

לבנה זה הדבר הכי קל לעשות בעולם. עקרונית כל מה שאתה זקוק לו זה יוגורט ומלח. חיתול (ובמקרים נואשים, מגבת מטבח דקה) ומסננת. זהו.

יש שבלולים שיש לראותם בלבד ויש שבלולים שיש לאכולתם בלבד. שבלולי גבינת צ'דר שנראים מסובכים אבל הכי פשוטים לעשיה.

סקונס הם לחמניות חמאה מפורסמות שמגיעות מהמטבח האנגלי אירי, פשוטות מאד, בסיסיות מאד ומהירות הכנה. הם לא דורשים מערוך או מיקסר או התפחות. משמע, כל אחד יכול לעשות אותם בתנאים לא תנאים.

מכירים את המתכונים הפזיזים שדוחפים הכל בסיר אחד? אז זה זה. הכל קורה בסיר אחד. המים, הפסטה, הברוקולי והגבינות. עַם אחד. סיר אחד.

המקור של המתכון הוא רומני (Plăcintă cu Telemea) אבל יש לו כל כך הרבה גרסאות מיוון, תורכיה, בולגריה ואם להיות כנים, כל דרום מזרח אירופה. מה שנקרא חבל הבלקן. הוא פשוט, לא מתחכם וכאן יופיו.

תפוחי אדמה הסלבק (Hasselback), היא מנה שקרויה על שם המסעדה בשוודיה בה היא נולדה. תפוחי אדמה חתוכים דק דק בדומה לאקורדיון, צפופים יחד שהתחתית

שלום. אני ליאת ואני אוהבת קיצורי דרך. כמו כן אני אוהבת מתכונים פשוטים שעובדים פעם אחר פעם. מה יפה במתכון הזה? שלא צריך לבשל את הפסטה לפני. ש

אין שום דבר חדש תחת הפילו. אותו פילו, אותו משחק, ואיכשהו הוא תמיד הוא מצליח לשבות אותי מחדש. אולי זה מיעוט המרכיבים. אולי זה הפציחות של העלי

קצ'ו אה פפה אבל לא עם פסטה אלא אטריות ראמן. גם ככה האיטלקים לא מתים עליי אז למה שלא נמשיך עם המסורת.

על תבנית הפוכה עם בצק מהסרטים, עם סבלנות והתפחה של 24 שעות, ואהבה גדולה לפחמימה הכי אהודה בעולם. קבלו לא רק פיצה נפוליטנית פר אקסלנס אלא...

אני בדרך להייקינג של יומיים וחשבתי מה אפשר להביא שיהיה גם סבבה, שלא נרגיש שאנחנו מתכלבים וגם יהיה עליו וייב של פיקניק.

מה זה פוגצטה? דמיינו סנדוויץ פיצה עם מלא גבינות באמצע. זהו. נשמע מורכב אבל סופר פשוט.