קטגוריות

זה כן כיס, אבל לא כיס. זה גם לא ממש פאי. הוא לא נראה כמו פאי, אבל הוא נטעם כמו אחד. בסוף התפשרתי על חצי פאי. בצק פריך וחמאתי עם מלית רובארב

אנשים מפחדים מעליי פילו ובצדק. הם שבריריים ומתייבשים בכלום זמן. ונשברים במגע הכי פשוט. העוגה הזאת הופכת את הפגיעות שלהם ליופי.

בואו נעשה את זה פשוט. הגריל לוהט והבטן מקרקרת.

מה קורה, שיפן פוגשת את תימן בניו יורק? היא מוצאת עצמה בסיר ג'חנון.

גילינו את שיטת הלא לישה ועכשיו אנחנו לא לשים כלום. אנחנו לא לשים לחם ארטיסן, אנחנו לא לשים בגטים ועכשיו אנחנו לא לשים לחמניות בריוש.

מה זה רִיבָּס (רָבָּרְבֶּר)? הריבס, הוא צמח ירק שמתנהג כמו פרי. מראהו מזכיר גבעוליי סלרי או מנגולד

העקרון מאד פשוט. עשו לכם סוכריות קפואות מממרח נוטלה.

אני לא אלאה אתכם יותר מידיי בדיבורים, מרק על בסיס ציר עוף עם כל הירוקים שהיו במגרה וכדורי עוף חלוטים צפים בטן גב בתוכו.

שחיתות במיטבה, בראוניס, אוראו, שוקולד צ'יפס. וולקאם טו אמריקה. מה שיש, כפול הרבה. הכל מוגזם, מופרז ומופרך או במילים אחרות, וו'רלד דיסני לילד

בואו נעשה את זה הכי פשוט כי אתם יודעים. בוקר. אין לנו זמן.

ה האוצר. הוא קרוי SAVOY CABBAGE כמו שאתם רואים הוא מאד מאד ירוק. העלים החיצונים שלו כהים מאד והפנימים יותר בהירים, הוא מלא ב"ורידים" ומקומט

כן אומרים ג'יחנון. כל הרחוב שלי אומר ג'יחנון ותאמינו לי, שרחוב אחד של תימנים, לא כולל את הדיירים שלהם, זה הרבה הרבה תימנים במרשם האוכלוסין".

פעם שאלתם את עצמכם לאן הולכים כל החורים של הדונאט? הם קופצים לסיר הטיגון, שוחים באהבה ואז מתנגבים בסוכר.

מי כמונו יודע, שיש מספר מתכונים של שוקולד ציפס קוקיס ברשת, בערך כמו מספר ימות השנה. זאת עוגיה שהיא קריספי בקצוות, רכה במרכז ועם ארומה קלאסית

טורשי הוא מאכל פרסי שבבסיסו הוא המון המון עשבים ואז עוד קצת ירוק (הוא דיי מזכיר שקשוקה ירוקה) שאני זרקתי בו גם כוס של בייבי במיה

מה?! הוא אומר לי, עשית עם פרוסטינג?! (שיכבה מפנקת של גבנת שמנת עם אבקת סוכר וחמאה ששוה פי אלף מגלייזינג) אבל אני רציתי גלייזינג!

קצת רימיתי. השיפודים האלו לא באמת עלו על המנגל. רק על מחבת חמה. יש לי מלא תירוצים למה, אבל בשביל מה להשתמש בהם כשהתוצאה היא טעימה

המתכון המוצלח (שלא משתמש בשמן או דומיו) שייך למקס המלך. לא מהפיתות שאתה מתקשה להפריד בין דופן לדופן. עונג של פיתה. שנתחילה? נתחילה.

הרעיון הוא דיי פשוט. על כל עוגה בחושה שבא לכם, תרביצו טופינג של מרנג או מה שאנחנו מכירים בשם הכי ישראלי, "נשיקה".

כשמיקה דיברה איתי קציצות, ישר נדלקתי. אני אוהבת קציצות, אני אוהבת חריימה ואני אוהבת מיקה. איך אפשר לטעות. קבלו. חריימה טופו של מיקה.

מכירים את זה שיש לכם משהו ממש מול העיניים ואתם לא רואים אותו? אז אותו הדבר עם לחם ללא לישה שקרן, מלכת השמרים, הפכה אותו לבגט. גאוני.