קטגוריות

בינואר אתה הופך לשבלול מהלך. זא'תומרת זוחל. הכל מאט ורטוב ולאן שאתה לא הולך אתה מחפש שמיכה. שמיכה ומרק חם. מרק כתום מושלם

קבלו שנדוויץ פטנט של לחמניה מופלאה עם שכבת פסטו נדיבה ומוצרלה נמסה שגם אלוהים לא יכול לסרב לו.

,הנה אופציה שפויה לסופגניות אפויות בתנור וחוץ מהיותו חביב בעליל, זה נחמד שאפשר ככה לתלוש אחת מאשכול הסופגניות

איפושהוא קראתי שהמתכון נולד לפני עשור בארה"ב. המחשבה שמישהו יבשל תפוחיי אדמה ואז ימעך אותם עושה לי דברים אסורים.

מי לא מפחד מעוגת גבינה? כולם. מתכון לאסונות מוכחים. כמו מתבגרת טיפוסית, היא מגיעה עם אישוס. כן תצנח, לא תצנח.

צ'קס מיקס לאירוח מהיר, זריז וOCD מה?! הרי לא ניתן לאורחים לנשנש אוכל משקית ליד שמפניה זולה שהיתה במכולת למטה.| ברור שלא. אנחנו עם קלאס

איזה קינוח כייפי. ללא אפיה. פשוט, לא מורכב וכמעט חסין אדיוטים. וסקסי. כמה שהוא סקסי.

בגדול. אנחנו מבשלים תפוחי אדמה. מטגנים בצל. מערבבים את השנים ביחד. יוצרים לביבה ומטגנים אותה קלות. סה טו.

עוגת קסם של שלוש שכבות מבלילה אחת? הכצעקת?! כמוכם, הייתי בטוחה שהעוגה הזאת היא עוּרְבָא פְּרַח. הבטחות בקרח, בילבוליי ביצים.

אם יש משו מרגיז במתכון הזה הוא, שהתמונה לא משקפת כמה המנה טעימה. והיא גוד דאם טעימה. אז לא נכביר בתמונות וניגש ישר למתכון

טוב. תראו. גם אני הופתעתי. מה לצנונית ולתנור. אבל לפעמים אנחנו כל כך מקובעים בדרכינו שבעצם למה לא.

לקח לי זמן להבין את ההו וההא שיש באמריקה עם חג החנוכה. אני מתכוונת החג נחמד והכל, אבל לא היה ברור לי על מה ולמה הבאז הגדול.

תקראו לי זקנה (אבל בלחש!) אבל יש גבול ליכולות הגוף שלי וחזית המטוגנים שתוקפת אותנו מידי חנוכה. בערך מ4 אחרי הצוהרים,

כשאני קוראת את הכותרת "תפוח עץ בבלילת בירה" מה שבעצם המוח הדיסלקטי שלי קורא זה תפוח עץ בלית ברירה. שזה חמוד. להפעם.

מתי קירמלתם פעם אחרונה אשכולית? אף פם? עכשיו השעה להתחיל. תרשו לי לפתוח חגיגית את מדור הקוו'יקי שלנו. מדור שאורך 10 דקות או פחות,

את הממזרות האלו הכרתי לפני כמה שנים. קוראים להן לוקומדס והן הגירסה היוונית לדונטס. סוג של כדור סופגניה. הן מככבות אצלי כל חנוכה במטבח.

שתיתי לי קפה בהפסקה ושוטטתי ברחובות האינטרנט עד, שנתקלתי בילד הזה איזה חמודי חשבתי, בטוח הילדים שלי יאהבו אותו אולי ניקח אותו הביתה. .

שר קטילנו היא שפית שאני מאד מאד אוהבת. הטעם שלנו בירקות הוא תאומות שהופרדו בלידתן. כל מה שיוצא מהידים שלה מלווה באנחת עונג מצידי.

את בטח חושבים שקצת הסתובב לי. שעם כל הכמויות של הברד פודיניג שאני מפרסמת אני קצת תקועה בפריילוף. ואני פה לומר לכם. צודקים.

ממזמן הפסקתי להבין את המטבח האמריקאי. הוא תמיד מרגיש לי רנדומלי לחלוטין. של בחייאת מה עישנת ומי הספק שלך.

לא שהיה לי מושג מזה עדשים צרפתיות אבל כשקיבלתי אותן הן היו יפות כל כך. על גבול צבע שחור. מרגיש לי שההבדל בינן לבין עדשים שאנחנו מורגלים אליה