קטגוריות

מישהו פעם אמר לי שהכל הדברים הטובים באים ארוזים במנות קטנות. אני לא יכולה שלא להסכים איתו. אני מטר חמישים ושמונה.

כבר מזמן אתם מכירים את הדיבוק שיש לי למשפחת הכרובים. אם תשאלו אותי מה שאלוהים היה צריך להוריד מהשמים לבני ישראל זה לא מן, זה כרוב.

הפוקצ'ה הזאת היא הדבר הכי קל שתעשו במטבח. בדוק. היא ללא לישה, מחוסרת טרדות והכי קלה להשגה. הדבר הכי קשה בה זה לחכות שהיא תצטנן

והימים ימיי קורנה והמצב חרבנא ועל כן בני ישארל יצאו בהמון שימורים ורוחם עלצה עד מאד.

לעשות גרנולה זה הדבר הכי טיפשי שתעשו. קצת גרעינים, קצת זרעים, אולי פרי מיובש אחד או שתיים, נזרוק תבלינים, נערבב עם שמן קוקוס ונכניס לתנור.

קינואה פאף אלו גרעיני קינואה מנופחים בדומה לאורז מנופח וכמו שאר דברים מתנפחים, אין לו באמת טעם אבל, אם נעטוף אותו בשוקלד אז יש לנו מתפוצצים

המחלה שלי לירוקים ידועה. תמו התנצלויות, אם זה ירוק סופו, שיגמור בצלחת שלי. סוף החורף תחילת האביב מסמנת את בואו של אדון אספרגוס בר.

הקטע עם מתכונים אסייתים שהם נורא זריזים ויחסית פשוטים להכנה, הענין הוא, שצריך להחזיק כמה חומרים בסיסיים למטבח האסייתי במזווה.

מרק תפוחי אדמה וכרישה. תשובה ליום מדכדך ובטן מקרקרת. קרמי, מנחם וסמיך. השילוש הקדוש של כל מרק.

השנה כמעט ולא ירד שלג. הוא הגיח פעם או פעמיים, בקושי כיסה את האדמה ונמס. היה קר. קר מאד אבל שלג לא ירד. זה אחד החורפים הכי חמים בניו יורק

אני לא סובלת את ממרח התמרים הקנוי. הנה. אמרתי את זה. כתוב עליו זובי 100 אחוז טבעי והוא מרגיש לי 100 אחוז פייק ניוז. זה כל כך פשוט לעשות אחד

אני קוראת ליצירה הזאת "סימפוניה בירוק" אבל תכלס אם להודות באמת, זה מינוח מכובס ל"תעמיסו כל מה שהוא ירוק ונשאר במקרר לפני שהוא מתקלקל

המתכון הוא דיי פשוט, בסופו יש לכם בחירה אם לאכול את הכרובית כשהיא יוצאת מהתנור או לצפות אותה ברוטב חריף מתוק. אצלי עוד חבר המושבעים בהתיעצות

כניסת הבנין לא מבטיחה דבר מעונג קבלת שבת. הגר סטייגמן, שהחלה דרכה המקצועית ברכיבה טיפולית בסוסים, מגיעה למטבח לטפל בתיאבון שלנו

בראנץ היא הארוחה הכי אהובה עליי. בוקר צוהריים ומותר לאכול הכל, הכל. ביצים.. ברור, פחמימות .. אש, גבינות.. לכי על זה, סוכר… למה איך נשרוד?

פנקייק זה קושיה. אם אתה מכין מראש את כל הבלילה לפנקייק עד שאתה מוציא את הפנקייק האחרון מהמחבת, כל החברים שלו בצלחת צוננים להפליא

כשטובי השפים בעולם נשאלים מה הם היו רוצים לאכול בזה הרגע הם יאמרו: קציצה או שניצל או חלה עם מטבוחה

כבר מלא מלא זמן שריירתי מעל הסיור קולינארי של נורית פורן, האישה והידע. מלא. עכו, עיר נמל טיפוסית מלאה בדגים ומאכליי ים, חומסיות, פאלפליות...

אני צולה כל דבר. כל הפירות כל הירקות. כל דבר יכול להכנס לתנור על חום גבוה. קצת שמן זית, מלח , פלפל והוא שר. אשכולית, ענבים, לימון, כרוב,

קינוח חמישה מרכיבים ועשר דקות. זה מה שהוא מבקש. לא סתם קוראים לו שטויות.

מיכל היא החמה של האחיינית שלי והיא בערך היחידה שאני מכירה שמעשנת סמנה (חמאה מזוקקת) עם זרעי חילבה. היא עישנה את הצנצנות עם ענפי גפן וגם זית