קטגוריות

אתם יודעים מה אומרים באמריקה. אם אי אפשר לנצח אותם, נעשה אותם טובים יותר. הום מייד פופ טראט שוקולדי. הילדים מתגודדים לפתחי.

סבתא תמר מעולם לא הבינה מה פשר השם ליאת. "מזה ליאת? אין מין שם זה ליאת? אין דבר כזה ליאת" היא היתה אומרת "יש לאה".

תוספת שרק עושה דעווני'נים של ביוקר. מסדרים על מגש. מזליפים שמן זית, מפזרים קצת שומשום, מוסיפים שיניי שום שלמות. קצת קליפת לימון והופה לתנור

לאחרונה גיליתי מלך. מקס מלכיאל. המלך. אני מתביישת להודות שלקח קצת זמן אבל, הנה הגעתי. למלך. הוא כוכב, הוא קורע, הוא אלוף והוא מסביר הכל

אם יש זמן שאני עולצת את היותי תימניה, זה בפסח. חג מצומצם בהחלט. בפסח, על העדה התימנית, לא חלה חובת קטניות. חובה, שחלה על האשכנזים.

איזה מצחיק זה שאנשים כותבים כשל"פ או לל"ט או כסת"ח. מה נגמר לנו הזמן או הכפתורים במקלדת שקשה להגיד כשר לפסח? כשל"פ של אמשלו.

אני שונאת מצות. לא תיקון. אני מתעבת מצות. פרכיות אורז אני אוכלת, אבל מצה. אני מוצאת אותה תפלה, לא נעימה בפה

אתמול שאלו אותי בזום סלוני, איזה מתכונים הייתי ממליצה לפסח. אז עניתי שאני לא. שאני יכולה להמליץ על חוברות מסוגננות ומתכונים מהודרים

עוגה נפלאה של שמן זית ארומתי עם שוקולד מריר. נטולת גלוטן או מוצריי חלב, מה שהופך אותה מושלמת לשולחן הסדר. קלה לעשיה,

פסח הוא חג משמים קולינארית ויש בו מעט מאד דברים שמפתים אותי. זה לא העדר הפחמימה, כמו שהוא מרגיש לי קבלת פנים ארוכה

נאן הוא לחם פיתה הודי, חצי צלוי, חצי אפוי על מחבת כבדה. בגירסה הזאת הוא מפוצץ בעשבים וגבינות. וכשהוא יוצא מהמחבת הוא מושלם לארוחת בוקר

זהו מתכון איזי בטטה בריזי. רשימת המצרכים שלו היא קטנה והעשיה זריזה. כל מה שאנחנו זקוקים לו זאת אריסה מוכנה קנויה ומנדולינה

מצה בריי הוא טיגון אשכנזי טיפוסי לחג הפסח. מצה וביצים. לפעמים הוא יהיה מתוק עם סוכר וקינמון לפעמים מלוח עם מלח פלפל. זהו.

יש מתכונים שלא צריך להכביר בם במילים. הם נותנים את כל הכבוד לבד. אפשר לשדך לו פסטו ירוק או טחינה, אפשר שלא. הוא לא צריך עוזרים. כלום עבודה.

טופו הוא מאכל סויה שעשוי מחלב סויה שעבר גיבון (בדומה לגבינה). יש דרגות שונות של קושי לטופו

למה לחם קופים? כי מלא קופים יתקבצו סביב ה"לחם" הזה כשהריחות יתחילו לטייל. סתם. המצאה שלי.

יש עכשיו טרנד להצמיד למנות את המילה חומוס. אם זה נראה להם בעין מרקם של חומוס, הוא יכתירו את המנה כחומוס . נניח לגוו'קאמולי הם יקראו חומוס

מה עושים עם שאריות אורז לבן מצעמם שיושב לכם במקרר מחכה לגאולה? צולים אותו לדרגת פריכיות, צובעים בירוק של תרד כוזברה ומלבישים אותו בפראדה ירק

בושים. פתאום יש מלא זמן להחמיץ, לכבוש, לחפש צנצנות, לבנות מדף בשבילם. זה נכון שזה לוקח זמן וסבלנות היא מצרך נדיר אבל כמו כל הדברים שחיכית לה

זהו סוג של הומאז' לסנדויץ של ממרח בוטנים וריבה הידוע. הפאקנים קלויים ונטחנים עם מחית מיסו לבן, מה שמעניק לממרח מליחות,

הפנקייק האורירי הזה קורה בחמש דקות עשיה, מיקסר אחד ו25 דקות מורטות עצבים שהוא ייצא מהתנור.