קטגוריות

קציצות בשר הודו עם פיסטוקים, ברוטב רימונים. תודו שהסתקרנתם. אז ככה. הן אפויות. הן מבשר הודו, שרזה יותר מבשר בקר או בשר עוף.

פרוסות תפוחי אדמה עם מעט פרוסות בצל בינהן, שוחות גב בבריכת בשמל וגבינה. מה עוד צריך הילד? אה. כן. סכין ומזלג בבקשה.

זה מק אנד צ'יז מענין מאד. אחד. הוא אחראי. אין בו תועפות של גבינה בדומה לשאר הורסיות. שתיים. הפסטה היא ללא בישול, מה שמקצר את זמן ההכנה

בבקה טובה היא כמו משכנתא. היא באה בתשלומים. מה זה אומר? עושים בצק. נחים. עושים מילוי. נחים. מרכיבים את הבבקה, נחים.

לחמניות שום חינניות ומהירות, נשמע לי הכי מושלם. אם כן. לחמניות שום, איט איז.

יום שני, הוא יום נשרך. הוא פותח את השבוע בניו יורק, ברגשות מעורבים. נפרדנו מיום ראשון בלב דואב ויום שישי, עוד רחוק מלהפציע.

בואו נדבר גלויות. זאת ארוחת בוקר. הארוחה הכי חשובה שלנו ביום, אז, איך אנחנו עושים עוד וו'פל זבל, לוופל בריא? אהה! טוב ששאלתם. כמו תמיד. נשקר

החורף מאותת אותותיו וזוהי שעתן החפוזה של פשטידות העונה. שזה אומר הבו לי לראות איזה שאריות יש לי במקרר ואיך אני ממחזרת אותן. כמו חצי כוס אורז

שתי נקודות זכות יש למרק הזה. את גרגריי התירס חורכים בתנור, ונותנים לו טעם של גריל. אנחנו טוחנים את הגרגירים עם קרם קוקוס במיקסר

בחג ליל הקדושים האמריקאי, או בשמו האחר האלוו'ין, נחגג החג במסורת הטריק או טריט. יענו או, שתתן מתנה, או, שנזמבר לך את חזית הבית

הסכיתו וראו. גירסה ביתית, לחטיף האמרקאי "סמורס". סמורס, סנדויץ של קרקר מתוק עם מרשמלו מפוחם ממדורה וקובית שוקולד שנמסה מהחום שלו, בתוכו.

הסתו כבר נוכח והוא, צובע בשלכת את המדרכות וגגות הבתים. זאת העונה הכי יפה שיש לניו יורק להציע ליושביה. והיא רכה ומנחמת והכי כתומה.

הסתו נותן אותותיו ובקרוב כל ניו יורק תצבע בצבעים של אש, ואנחנו נמשוך באף ונלך להוריד את הדרדון מהבוידם. זמן מעולה להשתבלל עם שבלולים כתומים

אלו קרקרים, שנמצא אותם ארוזים בקפידה בשקית ניילון מפונפנת, סרט נאה ותג מהודר באותיות לבנה. קרקרים של הביוקר.

פופאובר, הוא מאפה, שמזכיר פחזנית. קריספי בחוץ, ובפנוכו, בעל כיס גדול של אויר. הגדולה של הפופאובר, שכשמו כן הוא, קופץ ונשפך מעל לתבנית,

זה טארט שמצריך זמן. והוא מתוק, כמו אמא שלו, הבקלווה. ויש לו כמה שלבים. אממה. שווה כל דקה, כל קלוריה וכל גרגר סוכר.

איתן קרא להם סוכריות. אני קראתי להן בטטה צלויה פעמיים, בכלום עבודה. תעשו. תטעמו ותחליטו לבד איזה שם יותר הולם אותן. רמז. כל התשובות נכונות.

קשה להתעלות מעל עוגת התפוזים הקלאסית. אמיתי. זאת עוגה מונומנטלית. כשאומרים עוגה נצחית, אומרים עוגת תפוזים.

במסגרת הטיולים שלי מחוץ לעדות ספרד, נתקלתי במתכון של קוגל תפוחי אדמה, כיאה למסורת אשכנז. בדומה למילחמה בין טוניס למרוקו, יש אלף ורסיות לקוגל

אף פעם לא הבנתי את הפחד משמרים עד שראיתי תגובות ללחם סודה. אנשים נהרו ללחם, רק כי מישו אמר, שזה ללא שמרים.

אם הייתי צריכה לצייר מרק חרירה הייתי מציירת אישה גדולה עם זרועות עצומות, ... רק לסייע בטחינה) נטחן בבלנדר מוט עד שנקבל מקרם אחיד וחלק.