עוגיות

"אלה צריכות להיות על השיש כל הזמן" צהלולי מכריז אחרי העוגיה החמישית שלו "את יש לך מנהג כזה, שאת נותנת לי להתאהב בעוגיה אבל את כבר עברת לבאה"

הכותרת לא משקרת, ציפוי של דבש וסוכר הופך אותן לסטיקי ביותר אם כמוני אתם מחוקים על שקדים, אלו שמרים שמביאים לכם שקדים מכל הכיוונים.

צ'מעו. הרעיון של העוגיה הוא כל כך פשוט שזה לא הגיוני שזה לא קרה ממזמן.

הנה מתכון לעוגיות פרמזן ועשבים שעובד נפלא עם יין לבן קריר לשעת ערביים. ככה, כשאתם רק רוצים, שהעולם יתכווץ לכלום, ואתם תתרחבו לכיוון המרפסת

לפני הפתיח הצולע, כולם מכירים את חיבתי הבלתי מרוסנת לבוטנים. עם קליפה, בלי קליפה, עם ציפוי או בנטורל, אין לי סטנדרטים בבוטנים.

בטוח הייתי פיל בגלגול קודם. או אולי קוף. כמה שפילים אוהבים בוטנים, או קופים אף אחד לא יוכל אותי בתחרות אהבת בוטנים.

בכל זאת היא זאת שעשתה את העוגיות עם אמא שלה כשאני בחשתי ג'יחנון. קבלו עוגיות מטוגנות ממכרות מהמטבח ההונגרי והפולני המכונות צ'ורוגה

יש לי חיבה מיוחדת לעוגיות אגודל, אולי זאת הצורה שלהן, אולי המירקם, אולי הצבע, בטוח הטעם. אללי יודע. אני רק יודעת שאני חוזרת אליהן שוב ושוב.

אלו עוגיות הונגריות עשויות מבצק חמאה, שלמרבה ההפתעה אין בו טיפת סוכר. המילוי של מרנג ושקדים הוא עדין ומלווה יפה יפה את הבצק שסביבו.

הסכיתו וראו. גירסה ביתית, לחטיף האמרקאי "סמורס". סמורס, סנדויץ של קרקר מתוק עם מרשמלו מפוחם ממדורה וקובית שוקולד שנמסה מהחום שלו, בתוכו.

אלו קרקרים, שנמצא אותם ארוזים בקפידה בשקית ניילון מפונפנת, סרט נאה ותג מהודר באותיות לבנה. קרקרים של הביוקר.

נה אחותי, היא החצי היותר מוצלח בחבילה המשפחתית, והשבוע היא אפתה לי מגולגלות. היא אפתה, ואני בלעתי. אם לומר ת'אמת הן נראות כמו עוד מגולגלות

אלו העוגיות הכי מהירות שיצא לי להכין. קצת לערבב ולגלגל, ממש ככה. המקור שלהם מגיע ממרוקו ויש להם כמה ורסיות,

אני בעד טחינה, ממוטטת על טחינה. אני מאמינה, שטחינה היא נקטר אלים וצוף מדבר, נוזל חיים ומעיין נעורים. אין על טחינה, טחינה היא השוס.

אני מתביישת להודות, אבל העוגיות הללו הוציאו אותי מדעתי. לקחו לי שלושה נסיונות, עד שהייתי מסופקת חצי כוח. לפעמים, צריך לדעת לשחרר

העקרון מאד פשוט. עשו לכם סוכריות קפואות מממרח נוטלה.

שחיתות במיטבה, בראוניס, אוראו, שוקולד צ'יפס. וולקאם טו אמריקה. מה שיש, כפול הרבה. הכל מוגזם, מופרז ומופרך או במילים אחרות, וו'רלד דיסני לילד

אתם יודעים מה אומרים באמריקה. אם אי אפשר לנצח אותם, נעשה אותם טובים יותר. הום מייד פופ טראט שוקולדי. הילדים מתגודדים לפתחי.

סבתא תמר מעולם לא הבינה מה פשר השם ליאת. "מזה ליאת? אין מין שם זה ליאת? אין דבר כזה ליאת" היא היתה אומרת "יש לאה".

איזה מצחיק זה שאנשים כותבים כשל"פ או לל"ט או כסת"ח. מה נגמר לנו הזמן או הכפתורים במקלדת שקשה להגיד כשר לפסח? כשל"פ של אמשלו.

אני לא סובלת את ממרח התמרים הקנוי. הנה. אמרתי את זה. כתוב עליו זובי 100 אחוז טבעי והוא מרגיש לי 100 אחוז פייק ניוז. זה כל כך פשוט לעשות אחד