מאפים

זה מק אנד צ'יז מענין מאד. אחד. הוא אחראי. אין בו תועפות של גבינה בדומה לשאר הורסיות. שתיים. הפסטה היא ללא בישול, מה שמקצר את זמן ההכנה

בבקה טובה היא כמו משכנתא. היא באה בתשלומים. מה זה אומר? עושים בצק. נחים. עושים מילוי. נחים. מרכיבים את הבבקה, נחים.

לחמניות שום חינניות ומהירות, נשמע לי הכי מושלם. אם כן. לחמניות שום, איט איז.

הסכיתו וראו. גירסה ביתית, לחטיף האמרקאי "סמורס". סמורס, סנדויץ של קרקר מתוק עם מרשמלו מפוחם ממדורה וקובית שוקולד שנמסה מהחום שלו, בתוכו.

הסתו כבר נוכח והוא, צובע בשלכת את המדרכות וגגות הבתים. זאת העונה הכי יפה שיש לניו יורק להציע ליושביה. והיא רכה ומנחמת והכי כתומה.

הסתו נותן אותותיו ובקרוב כל ניו יורק תצבע בצבעים של אש, ואנחנו נמשוך באף ונלך להוריד את הדרדון מהבוידם. זמן מעולה להשתבלל עם שבלולים כתומים

אלו קרקרים, שנמצא אותם ארוזים בקפידה בשקית ניילון מפונפנת, סרט נאה ותג מהודר באותיות לבנה. קרקרים של הביוקר.

אף פעם לא הבנתי את הפחד משמרים עד שראיתי תגובות ללחם סודה. אנשים נהרו ללחם, רק כי מישו אמר, שזה ללא שמרים.

באמריקה קוראים לחלה, לחם חלה. ולא משנה כמה הסברתי שחלה היא לחם, וכמו שלא אומרים לחם לחם, אין צורך לגיד לחם חלה. חלה ברייד. הכי טובה שיש

הג'ננה לחלות הרימה את ראשה והעבירה אתכם לעולם שכולו פחמימות. איך אמרו הנשרים? אתה תמיד יכול טו צ'ק אין אבל U CAN NEVER CHECK OUT

ידעתי שלדבש הזה מגיע לו מנה של מלכות ואם תרשו לי להעיד על הפאי. צרחות. בצק פריך עם מילוי רפרפתי של שמנת, סוכר חום ודבש ואני כבר מזהירה.

זה כמו פאי תפוחים, אבל במיני, ובצק הוא לא רק בתחתית אלא, על כל התפוח. שוס. באנגלית קוראים להם דמפלינג תפוחי עץ אבל, אתם תקראו להם איך שתרצו.

קובנה, היא חלה תימנית, שנאפת כל הלילה לבוקרו של שבת. אנחנו לא נחכה לשבת או כל הלילה. לא. אנחנו נעשה את הקובנה של דנה אחותי, שהיא קובנה פטנט.

שבלול של מאפה שמרים ממותק בקינמון מסוכר ומעליו, בריכה של טופי עם אגוזי פקאן קצוצים. עד כאן הכל כל אמריקאי וצפוי.

כל הדברים היפים באים במיני. לחמניות ביס חלב, נראות תמימות למדיי וגם כשאתה שם את הביס הראשון, אתה לא מבין על מה כל הרעש אבל,

מאפינס מלאיי בריאות. בלי טיפת סוכר לבן. המתיקות שלהם נשענת על דבש, סלק וגזר. אין בהם מוצרי חלב,. תענוג

יצאו בייבי טאקוס קטנים, מצופים בפרוריי ביסקוויט. מילאתי אותם בקרם גבינה ונילי. פייר, יומני. היה כיף.

נתקעתי עם דובדבנים. אני יודעת שזאת התחלה לא טובה כי איך אפשר להתקע עם דובדבנים, ובכן.

עוגת פודינג היא מה שהיא. דיל מתוק, שיש בו עוגה מצד אחד ופודינג בצד שני, והפלא? שניהן בכוס אחת.

מזווגת זיווגים של פוקאצ'ה תותים ותימין. היופי בפוקצ'ה הזאת, שהיא בעלת מתיקות מעודנת, שאפשר לקחת אותה לאן שנחליט.

קובלר זה סוג קרמבל. רק שבמקום פרוריי חמאה, יש לנו ביסקוויט. אין בקינוח הרבה סוכר. אנחנו נשענים בעיקר על המתיקות חמצמצות, של הפירות.