חגים

למי שקצת נמאס מהספינג' המסורתי והיה רוצה רוצה להתנסות בספינג' אחר. הנה אנחנו בשבילכם. במקום מים, החלפנו את הנוזלים ביוגורט מדולל (סוג רוויון אם תרצו) וציפינו את הספינג' בדבש מבושם. לבצק יש יותר טעם ועם הדבש הוא לוקח את הספינג' למחוזות אחרים.

טנקסגיביג נחגג בקרב המשפחה עם תרנגול הודו גדול, מנות לא מוסברות דוגמת מחית בטטה עם מרשמלו שהילדים שלי מעולפים עליה, ועוד מנות כאלה ואחרות שלא בהכרח מעידים על אנינות החיך האמריקאי. פאי פקאן הוא היוצא דופן. עם פאי פקאן אין לי בעיה.

כשאנחנו רוצים להטביע את יגוננו, אנחנו נכנסים למטבח וכשאנחנו עפים מאושר, אנחנו נכנסים למטבח. בצלים ממולאים בבורגול ועדשים שחורות.

זה נכון שלמרק קוראים Ash Reshteh אבל תכלס, זה פחות או יותר גירסה של מרק חרירה שאנחנו מכירים מהמטבח היהודי פרסי. הסוד הוא בעשבים. שימו המון. שימו מוגזם. כל הטעם של המרק מגיע מהירוק.

נכון תמיד יש את החלק שאתה מחכה שמישהו יעביר לך את החלה? אז תמו הימים הללו. חלת תלוש אותי במרכז השולחן לכל אלה שסבלנות זה לא הצד החזק שלהם. תוסיפו לזה דבש וסגרתם עסקת חבילה. חלת ראש השנה. מחכה לכם.

מתכון פשוט ללחם זריז שדוחפים בתוכו שאריות של גבינות קשות שנשכחו במקרר, מוסיפים להם כפיות פזורות של פסטו פה ושם, וקיבלתם מאפה חמדמד לשבור איתו צום במקלט השכונתי.

תפוזים, צ'ק. בצל סגול, צ'ק. חלפיניו, כוסברה והרבה הרבה ליים. צ'ק צ'ק צ'ק. סלסת תפוזים, סלט שרוקד לך בפה.

ואנחנו ממשיכים כדרכנו בקודש לחלל את המטבח האיטלקי. נתקלתי באינסטה באיזה ריל שמריץ איטלקים ששוברים להם את האטריה. דיי משעשע. ברור לי לחלוטין שאני נתפסת כבורה גמורה בדרכים איטלקיות, כל מה שאני יודעת זה שטעים לי. וזה. טעים. לי.

הלחמניות המתובלות הללו ידועות בשם Semla, fastlagsbulle or vastlakukkel ונוהגים להגיש אותם בחגים. הל (למרבה ההפתעה) הוא תבלין שנפוץ מאוד במטבח השוודי ובכלל במדינות נורדיות.

מי שקרא לקרואסון אסון. מצאנו לך פתרון מושלם לאסונות. כמה פשוט ככה טעים. יאללה. לכו לחפש בצק עלים.

אנחנו בגל של סמורס. מצחיק. כי בואו. כולה סמורס. אבל הרעיון חמדמדי ויום העצמאות ברקע. ובכלל זה אחלה פעילות עם הילדים.

הכנת חלה בצורת מפתח, היא סגולה וברכה.  מפתח בצורת החלה הוא כמו מפתח לשערי שמיים ולפתיחת השער לכם. מאחר ואנחנו צריכים כל עזרה שאפשר, נכין חלת מפתח.

אני אמנם לא מרוקאית אבל אני חובבת את המטבח עד מאד. בליל הסדר, נהוג לפתוח את הארוחה עם מרק פול מסורתי לעדה

לא יודעת איך יצא אבל, יש לי בית קרניבורי. כל חברי הבית אוהבים בשר. בבוקר, הקטן שלי קם עם סכין ומזלג ביד מוכן לטרוף כל מה שנופל לו על הסכום.

אם רק תשימו אוזני המן בתוך פאי ותצופפו אותם בתוך ריבה לוהטת לא יהיה לאוזניים איך להיפתח וגם אם הם יפתחו זה רק יוסיף יופי לפאי.

חצילים הוא לא ירק שילדים נוטים לחבב אבל אני זוכרת את עצמי חופרת בסיר של אילון ומעמיסה על פרוסת חלה ענקית. הוא פיקנטי, ממכר בטעמו וממזמן הפך

מה קורה כשעוגיות ריפעת מרוקאיות פוגשות עוגיות חמאה צרפתיות?

כן. קראתם נכון בשעה. ושעה זה זמן מושלם לבוקר של שבלולי קינמון רכים כששאר הבית מתעורר.

יש על פרג בעולם? אין על פרג בעולם. פרג הוא אהבה מאוחרת שלי וכמו כל טיבן של אהבות מאוחרות, הן מתוקות יותר ומתגמלות יותר. גלילת שמרים עם מיל

אַיוֹלִי (בצרפתית Aïoli; באוקסיטנית פרובנסלית: Alhòli) מורכב מהמילים "שום" ו"שמן" בשפת המקומיים. הרוטב הזה הולך מושלם עם ירקות צלויים, לחם

כמה אנשים מפחדים מהמילה עוגת שמרים? אז תנו לי ללחוש לכם סוד קטן. בצק חלה עשיתם? מעו-לה. זה אותו הדבר. בול. בדיוק. ממש. והמילוי? קלאסי פש