סיפרתי לכם שהילדה שלי מקסיקנית? היא רק במקרה קפצה לרחם שלי לפני שהיא יצאה לעולם. איך אני יודעת? היא לא סובלת לחם או פחמימות. שלי. הילדה שלי

אני אמנם לא מרוקאית אבל אני חובבת את המטבח עד מאד. בליל הסדר, נהוג לפתוח את הארוחה עם מרק פול מסורתי לעדה

אני שונאת מצות. לא תיקון. אני מתעבת מצות. פרכיות אורז אני אוכלת, אבל מצה. אני מוצאת אותה תפלה, לא נעימה בפה

חרוסת זה אוצר. אז למה לא לעשות ממנה קינוח? או אולי להגיש כדור בודד כהצעת הגשה לשולחן ליל הסדר?

יש ימים שהעולם נסגר. סופת שלגים עטפה את הכל, רחובות נעלמו מתחת ללבן והבית שהפך למבצר. אין יציאות, אין תוכניות, רק זמן וקור שמבקש מענה. לחם צ'דר חלפיניו ללא לישה. כפרי, מחוספס עם קרום עבה שמתפצח כששוברים אותו. מינימום מאמץ, מקסימום נוכחות.

דברים טובים לא באמת צועקים. תשאלו את האיטלקים. לא עוגה של טרנדים אלא קלאסיקה במיטבה. בצק פריך לבסיס, מילוי ריקוטה מלטף עם חמיצות עדינה וקרמיות רכה בפה. ביס קטן עם הבטחה גדולה.

למי שקצת נמאס מהספינג' המסורתי והיה רוצה רוצה להתנסות בספינג' אחר. הנה אנחנו בשבילכם. במקום מים, החלפנו את הנוזלים ביוגורט מדולל (סוג רוויון אם תרצו) וציפינו את הספינג' בדבש מבושם. לבצק יש יותר טעם ועם הדבש הוא לוקח את הספינג' למחוזות אחרים.

כשאנחנו רוצים להטביע את יגוננו, אנחנו נכנסים למטבח וכשאנחנו עפים מאושר, אנחנו נכנסים למטבח. בצלים ממולאים בבורגול ועדשים שחורות.

בצק מתפצח, מלית גבינה נמסה וביצה שנוזלת לך. חצ'פורי. מאפה גאורגי לא מתנצל, בדיוק כמו שהגאורגים אוהבים אותו.

פעם הקדשתי פוסט שלם לקולרבי אהובי. הירק הכי לא מוערך שיש לכם במקרר. סלט קולרבי, צנון ותפוחים. סלט חגיגי, פשוט וצבעוני לשולחן החג שלכם.

נכון תמיד יש את החלק שאתה מחכה שמישהו יעביר לך את החלה? אז תמו הימים הללו. חלת תלוש אותי במרכז השולחן לכל אלה שסבלנות זה לא הצד החזק שלהם. תוסיפו לזה דבש וסגרתם עסקת חבילה. חלת ראש השנה. מחכה לכם.

יש באנגלית משפט שאומר. "An a apple a day will keep the doctor away". לא יודעת כמה זה נכון אבל תפוח הוא הפרי הכי פופולרי על הכדור אחרי בננה ועגבניה. עונת התפוחים החלה ואנחנו יצאנו לדרך.

כל כך פשוט שזה מביך. בלי הרבה מילים. עוף פשוט, במרינדה פשוטה בימים לא פשוטים.

קראתם נכון. בייגלה, שיבולת שועל וריבה. נשמע לכם כמו שילוב רנדומלי? חכו כשתטעמו.

יש לי קטע כזה שאני אוהבת תפוחים. מאד אוהבת תפוחים אבל, מתקשה לאכול אותם אפויים. ואז, כשאני טועמת אותם זה הדבר הכי טעים שאכלתי אי פעם. אמיתי. אני ליאת ואני לא ברורה.

אי של חטא שהיא עוגיה מושלמת, עם בצק עשיר ונימוח, נמסה בפה. תשתדלו שלא לגלגל עיניים. אנשים עוד יחשבו שאתם נהנים.

פוסט (POSST) הוא סוג של קינוח כוס שהתקשה. זה הפירוש המילולי שלו. הוא מגיע מהבריטים והשמועה אומרת שהמלכה הגישה את הקינוח ביום חתונתה. המרקם שלו הוא סוג של קרם חלק על גבול הפודינג. הוא סופר דופר פשוט לעשיה וכל אחד יכול לעשות אותו.

פעם ראיתי את האחיינית שלי טובלת פיצה בקוטג'. עכשיו אני יודעת כמה ישראלים אוהבים את הקוטג' שלהם אבל פיצה וקוטג'? היא אמרה שזה השילוב הכי מושלם שהולך לה בפה. אני כבר מזמן הפסקתי לתמוהה. מה לי קשישה עם טרנד עכשוויים. אז זהו. שהיא צדקה. רק במקום לטבול את הפיצה בקוטג' הכנסתי אותו לבצק.

איך שאתה נכנס ליפו, משהו מתחלף לך בלב. אולי זה הים, אולי הסמטאות או האבן הצוננת ואולי השקיעות, שאין כמותם בשום מקום בעולם. מה שזה לא יהיה, העיר הזאת, שהייתה לפנינו ותהיה עוד הרבה אחרינו, תמיד נותנת לנו להרגיש שאנחנו הכי מיוחדים. היא חיכתה רק לנו. סיפור אהבה לא כתוב של הלב שלך עם העיר הזאת ואתה עומד לגלותו.

איכשהו, עוגיית סנדוויץ' עם ריבת תות אדומה, נחשבת לחובה בתוך רשימת העוגיות במטבח הישראלי. השילוב של בצק חמאה עשיר עם שקדים, גרידת לימון וקינמון, נופל בול בפה שלנו. והפעם עוגית לינזר התקשטה לכבוד טו באב. חג אהבה, פיוס ונחמה, שמח לנו.

ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל. ואם יש משהו שאנחנו זקוקים לו יותר מכל בימים אלו, זאת מנה גדושה של אהבה.