חלבי

הנה מתכון לעוגיות פרמזן ועשבים שעובד נפלא עם יין לבן קריר לשעת ערביים. ככה, כשאתם רק רוצים, שהעולם יתכווץ לכלום, ואתם תתרחבו לכיוון המרפסת

אז מה עושים עם בננות משחירות שאף אחד לא מוכן לגעת? נכון! צולים אותן! יא ראב ואיך לא חשבנו על זה קודם.

אפיה בשמן זית מזמן הוכיחה את עצמה. נתחיל בזה, ששמן זית הוא יותר בריא משמן רגיל ונסיים בכך, שהוא שומר על עסיסיות ותורם למירקם נימוח

מה?! גם אני משתטה! גם לי מגיע. גם לי מותר. נכון. זה לא באמת קרואסון אבל, זה הדבר הכי קרוב לאחד. יש בו רק שלושה מרכיבים וכלום עבודה. SO? תתבע

זוכרים את הפוקצ'ה ללא לישה? אז העקרון הוא אותו הדבר. הדבר היחד ששונה פה, שהמתכון מבקש ממך ללוש את הבצק איזה ארבעה פעמים, כדי לתת לו חוזק

ההבדל בין גריטס לפולנטה לממליגה, הוא, שאין ממש הבדל. שניהם עשויים מגרגר של תירס מיובש וטחון. מפה, יש הבדל איפה התירס גדל וכיצד וכמה הוא נטחן

בטוח הייתי פיל בגלגול קודם. או אולי קוף. כמה שפילים אוהבים בוטנים, או קופים אף אחד לא יוכל אותי בתחרות אהבת בוטנים.

יש לי חיבה מיוחדת לעוגיות אגודל, אולי זאת הצורה שלהן, אולי המירקם, אולי הצבע, בטוח הטעם. אללי יודע. אני רק יודעת שאני חוזרת אליהן שוב ושוב.

אלו עוגיות הונגריות עשויות מבצק חמאה, שלמרבה ההפתעה אין בו טיפת סוכר. המילוי של מרנג ושקדים הוא עדין ומלווה יפה יפה את הבצק שסביבו.

ירקות שורש הם ירקות, שאיתם מתחילים ללכת. זה כמה הם חשובים. רק, שבמתכון הזה לא ביקשנו מהם לללכת, לשבת או לרקוד סמבה. ביקשנו מהם לעלות על הבמה

פרוסות תפוחי אדמה עם מעט פרוסות בצל בינהן, שוחות גב בבריכת בשמל וגבינה. מה עוד צריך הילד? אה. כן. סכין ומזלג בבקשה.

זה מק אנד צ'יז מענין מאד. אחד. הוא אחראי. אין בו תועפות של גבינה בדומה לשאר הורסיות. שתיים. הפסטה היא ללא בישול, מה שמקצר את זמן ההכנה

בבקה טובה היא כמו משכנתא. היא באה בתשלומים. מה זה אומר? עושים בצק. נחים. עושים מילוי. נחים. מרכיבים את הבבקה, נחים.

לחמניות שום חינניות ומהירות, נשמע לי הכי מושלם. אם כן. לחמניות שום, איט איז.

יום שני, הוא יום נשרך. הוא פותח את השבוע בניו יורק, ברגשות מעורבים. נפרדנו מיום ראשון בלב דואב ויום שישי, עוד רחוק מלהפציע.

בואו נדבר גלויות. זאת ארוחת בוקר. הארוחה הכי חשובה שלנו ביום, אז, איך אנחנו עושים עוד וו'פל זבל, לוופל בריא? אהה! טוב ששאלתם. כמו תמיד. נשקר

שתי נקודות זכות יש למרק הזה. את גרגריי התירס חורכים בתנור, ונותנים לו טעם של גריל. אנחנו טוחנים את הגרגירים עם קרם קוקוס במיקסר

הסכיתו וראו. גירסה ביתית, לחטיף האמרקאי "סמורס". סמורס, סנדויץ של קרקר מתוק עם מרשמלו מפוחם ממדורה וקובית שוקולד שנמסה מהחום שלו, בתוכו.

הסתו כבר נוכח והוא, צובע בשלכת את המדרכות וגגות הבתים. זאת העונה הכי יפה שיש לניו יורק להציע ליושביה. והיא רכה ומנחמת והכי כתומה.

פופאובר, הוא מאפה, שמזכיר פחזנית. קריספי בחוץ, ובפנוכו, בעל כיס גדול של אויר. הגדולה של הפופאובר, שכשמו כן הוא, קופץ ונשפך מעל לתבנית,

במסגרת הטיולים שלי מחוץ לעדות ספרד, נתקלתי במתכון של קוגל תפוחי אדמה, כיאה למסורת אשכנז. בדומה למילחמה בין טוניס למרוקו, יש אלף ורסיות לקוגל