חלבי

יש לי חיבה מיוחדת לעוגיות אגודל, אולי זאת הצורה שלהן, אולי המירקם, אולי הצבע, בטוח הטעם. אללי יודע. אני רק יודעת שאני חוזרת אליהן שוב ושוב.

אלו עוגיות הונגריות עשויות מבצק חמאה, שלמרבה ההפתעה אין בו טיפת סוכר. המילוי של מרנג ושקדים הוא עדין ומלווה יפה יפה את הבצק שסביבו.

ירקות שורש הם ירקות, שאיתם מתחילים ללכת. זה כמה הם חשובים. רק, שבמתכון הזה לא ביקשנו מהם לללכת, לשבת או לרקוד סמבה. ביקשנו מהם לעלות על הבמה

פרוסות תפוחי אדמה עם מעט פרוסות בצל בינהן, שוחות גב בבריכת בשמל וגבינה. מה עוד צריך הילד? אה. כן. סכין ומזלג בבקשה.

זה מק אנד צ'יז מענין מאד. אחד. הוא אחראי. אין בו תועפות של גבינה בדומה לשאר הורסיות. שתיים. הפסטה היא ללא בישול, מה שמקצר את זמן ההכנה

בבקה טובה היא כמו משכנתא. היא באה בתשלומים. מה זה אומר? עושים בצק. נחים. עושים מילוי. נחים. מרכיבים את הבבקה, נחים.

לחמניות שום חינניות ומהירות, נשמע לי הכי מושלם. אם כן. לחמניות שום, איט איז.

יום שני, הוא יום נשרך. הוא פותח את השבוע בניו יורק, ברגשות מעורבים. נפרדנו מיום ראשון בלב דואב ויום שישי, עוד רחוק מלהפציע.

בואו נדבר גלויות. זאת ארוחת בוקר. הארוחה הכי חשובה שלנו ביום, אז, איך אנחנו עושים עוד וו'פל זבל, לוופל בריא? אהה! טוב ששאלתם. כמו תמיד. נשקר

שתי נקודות זכות יש למרק הזה. את גרגריי התירס חורכים בתנור, ונותנים לו טעם של גריל. אנחנו טוחנים את הגרגירים עם קרם קוקוס במיקסר

הסכיתו וראו. גירסה ביתית, לחטיף האמרקאי "סמורס". סמורס, סנדויץ של קרקר מתוק עם מרשמלו מפוחם ממדורה וקובית שוקולד שנמסה מהחום שלו, בתוכו.

הסתו כבר נוכח והוא, צובע בשלכת את המדרכות וגגות הבתים. זאת העונה הכי יפה שיש לניו יורק להציע ליושביה. והיא רכה ומנחמת והכי כתומה.

פופאובר, הוא מאפה, שמזכיר פחזנית. קריספי בחוץ, ובפנוכו, בעל כיס גדול של אויר. הגדולה של הפופאובר, שכשמו כן הוא, קופץ ונשפך מעל לתבנית,

במסגרת הטיולים שלי מחוץ לעדות ספרד, נתקלתי במתכון של קוגל תפוחי אדמה, כיאה למסורת אשכנז. בדומה למילחמה בין טוניס למרוקו, יש אלף ורסיות לקוגל

אף פעם לא הבנתי את הפחד משמרים עד שראיתי תגובות ללחם סודה. אנשים נהרו ללחם, רק כי מישו אמר, שזה ללא שמרים.

עם הביס הראשון אתם מרגישים כאלו, בסדר נחמד כזה חביב אבל, אז הטעם שוקע, ואז אתם כאילו סליחה? ממש ממש בסדר. ולפני שאתה מבין נעלמו להם שניים

ידעתי שלדבש הזה מגיע לו מנה של מלכות ואם תרשו לי להעיד על הפאי. צרחות. בצק פריך עם מילוי רפרפתי של שמנת, סוכר חום ודבש ואני כבר מזהירה.

מה עושים כשנתקעים עם קילו תפוחים? לביבות. חתיכות עסיסיות של תפוחי עץ מצופות בבלילה, מטוגנים קלות. לביבות צ'יק צ'ק, מצופות באייסיניג מתוק

זה כמו פאי תפוחים, אבל במיני, ובצק הוא לא רק בתחתית אלא, על כל התפוח. שוס. באנגלית קוראים להם דמפלינג תפוחי עץ אבל, אתם תקראו להם איך שתרצו.

אלו העוגיות הכי מהירות שיצא לי להכין. קצת לערבב ולגלגל, ממש ככה. המקור שלהם מגיע ממרוקו ויש להם כמה ורסיות,

שבלול של מאפה שמרים ממותק בקינמון מסוכר ומעליו, בריכה של טופי עם אגוזי פקאן קצוצים. עד כאן הכל כל אמריקאי וצפוי.