ארוחת בוקר

החורף מאותת אותותיו וזוהי שעתן החפוזה של פשטידות העונה. שזה אומר הבו לי לראות איזה שאריות יש לי במקרר ואיך אני ממחזרת אותן. כמו חצי כוס אורז

הסתו כבר נוכח והוא, צובע בשלכת את המדרכות וגגות הבתים. זאת העונה הכי יפה שיש לניו יורק להציע ליושביה. והיא רכה ומנחמת והכי כתומה.

פופאובר, הוא מאפה, שמזכיר פחזנית. קריספי בחוץ, ובפנוכו, בעל כיס גדול של אויר. הגדולה של הפופאובר, שכשמו כן הוא, קופץ ונשפך מעל לתבנית,

איתן קרא להם סוכריות. אני קראתי להן בטטה צלויה פעמיים, בכלום עבודה. תעשו. תטעמו ותחליטו לבד איזה שם יותר הולם אותן. רמז. כל התשובות נכונות.

במסגרת הטיולים שלי מחוץ לעדות ספרד, נתקלתי במתכון של קוגל תפוחי אדמה, כיאה למסורת אשכנז. בדומה למילחמה בין טוניס למרוקו, יש אלף ורסיות לקוגל

אף פעם לא הבנתי את הפחד משמרים עד שראיתי תגובות ללחם סודה. אנשים נהרו ללחם, רק כי מישו אמר, שזה ללא שמרים.

עוגה בחושה, זריזה, עם קמח כוסמין ושקדים טחונים. הולמת את עונת התפוחים ועם טוויסט ממזרי חמצמץ, הסומק. תבלין סגלגל מזרח תיכוני, שמעניק חמיצות

תוספת צד זריזה, זירו עבודה לשולחן חג ותוצאה הורסת. כמה פשוטה, ככה חכמה. עגבניות שרי צלויות בשמן זית, זרעי כוזברה ורוזמרין לתענוג בצבע.

עם הביס הראשון אתם מרגישים כאלו, בסדר נחמד כזה חביב אבל, אז הטעם שוקע, ואז אתם כאילו סליחה? ממש ממש בסדר. ולפני שאתה מבין נעלמו להם שניים

קובנה, היא חלה תימנית, שנאפת כל הלילה לבוקרו של שבת. אנחנו לא נחכה לשבת או כל הלילה. לא. אנחנו נעשה את הקובנה של דנה אחותי, שהיא קובנה פטנט.

נה אחותי, היא החצי היותר מוצלח בחבילה המשפחתית, והשבוע היא אפתה לי מגולגלות. היא אפתה, ואני בלעתי. אם לומר ת'אמת הן נראות כמו עוד מגולגלות

בצורה מוזרה קומפוט, או מה שקרוי בעברית צחה ליפתן, הוא התחלה של ריבה. לפתן או קומפוט, מה שיש לנו, זה מרק קר ׁ(או חם) ומתוק של פרות או חלקים שלהם. איפשהו בשנות השבעים הקומפוט, מלך במחלקת הקינוחים. אמא שלי היתה אוספת את כל הפרות העייפים למרק אחד גדול, מוסיפה להם סוכר וסוגרת ענין.

אתם בישראל נהנים משפע של תאנים, פה באמריקה, הוא מצרך עונתי ביותר, וליפול על כאלו שהן עסיסיות ומתוקות, זה לוטו לא קטן. כשאני רואה אותן...

לפני שאתם הורגים את השליח, הסכיתו היטב. הפודינג טעים ברמות של כלה ביום חגה. הטעם קרמי ועשיר והמרקם חלק חלק. מושלם למריחה על איזה טוסט

לפני שאתם עושים לי פרצוף של מה הקשר בין אורז לפירות יער, תרשו לי להזכיר לכם שיש אומות שעשו קינוחים מאורז ופודינג אורז הוא אחד הקינוחים

חובבי הפלאו, וסובלי הגלוטן, הנה באתי לכם בטוב. רואים שלא שיקרתי? ביצים. חמאת קשיו וסודה לשתיה. זהו. ועם טריקון קטן. אל תפסיקו להקציף.

קובלר זה סוג קרמבל. רק שבמקום פרוריי חמאה, יש לנו ביסקוויט. אין בקינוח הרבה סוכר. אנחנו נשענים בעיקר על המתיקות חמצמצות, של הפירות.

נשארה לכם בננה עצובה? בואו נעשה אותה שמחה! עוגת בננה שוקולד בכוס. כי כאלה אנחנו. לפנק, לפנק, לפנק.

בואו נעשה את זה הכי פשוט כי אתם יודעים. בוקר. אין לנו זמן.

כן אומרים ג'יחנון. כל הרחוב שלי אומר ג'יחנון ותאמינו לי, שרחוב אחד של תימנים, לא כולל את הדיירים שלהם, זה הרבה הרבה תימנים במרשם האוכלוסין".

טורשי הוא מאכל פרסי שבבסיסו הוא המון המון עשבים ואז עוד קצת ירוק (הוא דיי מזכיר שקשוקה ירוקה) שאני זרקתי בו גם כוס של בייבי במיה