לדניאל קיציס יש חלות מטורפות ותור נורא ארוך אליהן. ובצדק. כל מי שחולק איתי אהבה לחלה הוא חבר שלי. אפילו אם הוא עוד לא יודע את זה...

מאפה סתווי הכי פשוט בעולם. מערבבים הכל בקערה. שופכים לתבנית ומעבירים לתנור. הכי כיף במאפה, זאת פסטה יבשה, שלא זקוקה לבישול מקדים.

קוראי המושבעים מכירים את מידת הלהיטות שלי אחרי כרוב. לא ממש ברורה הזיקה, אני הרי לא מגיעה ממזרח אירופה ועדין, אם תרצו לשחד אותי, שחדו בכרוב

כמו רוב המנות במטבח התאילנדי החלק הכי קשה במתכון הוא, רשימת חומרי הגלם העשירה. משם העשיה היא פשוטה למדיי ואפילו זריזה.

שעועית ירוקה היא אחד הירקות, שתמיד גומרים מוקפצים עם קצת סויה ושום במקרה הטוב, ושמן זית מלח פלפל, במקרה הרע. למה ואיך נגמרים כל הרעיונות כשז

מה שיפה במרק, שאנחנו צולים את הירקות והתפוחים בתנור. ככה, אנחנו מעניקים למרק טעם צלוי קלות, שקשה להשיג אותו עם סיר על הכיריים.

ראיתי את הבבושקה הזאת איפשהו ונדלקתי על הרעיון של ירק בתוך ירק בתוך ירק. האם אני מתחכמת? בהחלט. האם התוצאה מתגמלת עמל וזמן? בהחלט

עליתי מהאוב כדי לתת לכם מתכון חמדמד של סלט ענבים קייצי ,שמיקוש מאכילה את האורחים שלה. הוא פשוט, חמצמץ, חרפריף ומתקתק. זה קיץ. חם אש.

אני קולטת אתכם. אתם כאלו רגע. שניה. מה? תחליטי על הגריל מבורבקים או מוחמצים. ואני, אהה. יוריקה. גם וגם.

אני יודעת, אני יודעת. כבר כמה מתכונים, שאני מאיימת שהבלוג יוצא לחופש אבל, כמו כל אמא תרנגולת, אני חווה חרדת נטישה.

איך? למה? פוד פרוססור, פיפל. או בעברית צחה, מעבד מזון. כל העוגה קורת במעבד מזון. בייסקלי, שמים את כל החומרים, טוחנים בפולסים ומעבירים לתנור

רובכם כבר מכירים את חיבתי היתרה, לירוקים. או קי. אולי, לא כל כך חיבה כמו, אובססיה. ירוק בעיני, הוא הצבע הכי מעורר תאבון שיש

ירקות בתנור (איזה שיש לנו) אטריות בסיר (איזה שיש לנו) מערבבים את השניים וידה ידה ידה. ארוחה על מגש ברבע לדקה.

עכשיו שעשיתי את לחם הארטיזן בא לי להעמיס עליו איזה סלט חם עסיסי ועונתי. הממ.. . מה דעתכם על סלט עגבניות עם ג'ינג'ר של שניה ורבע

קפיצה למתכון חגיגות העצמאות בפתח ואם יש משהו, שאני אוהבת יותר מסלט, שמוכן למפרע שעות לפני האורחים, זה תוספת שמתקתקים בשתי שניות ויש לה...

קפיצה למתכון אנחנו ממשיכים עם ההכנות ליום העצמאות. והפעם על הפרק, סלט מלפפונים מהיר שנכין כמה שעות מראש כך שהידים שלנו יהיו ריקות והפה...

ביקשתי מהילד שיקנה סלק. הוא חזר עם לפת ועוד שש מהם. לא היתה ברירה. זה מה יש ועם זה ננצח. למעשה, לפת סובלת מיחסי ציבור עגומים למדי

ם הייתי קונבנציואלית, הייתי מצטטת את אמנון ריבק או נעם חורב אבל כבר עשיתי את הטעות והיא לא תחזור על עצמה. אני מאחלת לכם ארוחה קלה, בלי צרבות

זה הרי ידוע שממולאים זה התעסקות. שממולאים, זה זמן וסבלנות והכינותי מראש. באופן מפתיע כרישה ממולאת היא אף לא אחת מהם.

אני לא מספרת לכם מהי ההפתעה כי, אתם אנשים קטני אמונה. כי אם אני אספר, ישר תגידו לי "השתגעת"? בקול הזה, שאומר היא עוד פעם איבדה את זה.