הכל בקערה אחת

אפיה בשמן זית מזמן הוכיחה את עצמה. נתחיל בזה, ששמן זית הוא יותר בריא משמן רגיל ונסיים בכך, שהוא שומר על עסיסיות ותורם למירקם נימוח

זוכרים את הפוקצ'ה ללא לישה? אז העקרון הוא אותו הדבר. הדבר היחד ששונה פה, שהמתכון מבקש ממך ללוש את הבצק איזה ארבעה פעמים, כדי לתת לו חוזק

בואו נעשה את זה קצר וירוק. קצת טריות קריספית לשטוף את החיך, מכל החגיגות שהרבצנו בו.

דיייי. תפסיקו להזדעזע לי. כן. עברנו את מחסום הבייגלה מצופה בשוקולד, אנחנו לחלוטין בשלים לגרגרי חומוס.

למה אנשים מפחדים משמרים, תהרגו אותי. הרי השמרים הם ידידנו.

בטוח הייתי פיל בגלגול קודם. או אולי קוף. כמה שפילים אוהבים בוטנים, או קופים אף אחד לא יוכל אותי בתחרות אהבת בוטנים.

בכל זאת היא זאת שעשתה את העוגיות עם אמא שלה כשאני בחשתי ג'יחנון. קבלו עוגיות מטוגנות ממכרות מהמטבח ההונגרי והפולני המכונות צ'ורוגה

יש לי חיבה מיוחדת לעוגיות אגודל, אולי זאת הצורה שלהן, אולי המירקם, אולי הצבע, בטוח הטעם. אללי יודע. אני רק יודעת שאני חוזרת אליהן שוב ושוב.

אין. אני רואה בצק, אני נמסה. אני רואה לישה, אני נמסה. אני רואה התפחה. אני נמסה. אני סאקרית של פחמימות. זה לא אני, זה הגנים התמניים שלי

הנה לכם מתכון קל זריז שמשתמש בכל ירקות העונה. יש בו מתיקות, חרפריפות ומליחות מתונה.

קציצות בשר הודו עם פיסטוקים, ברוטב רימונים. תודו שהסתקרנתם. אז ככה. הן אפויות. הן מבשר הודו, שרזה יותר מבשר בקר או בשר עוף.

בבקה טובה היא כמו משכנתא. היא באה בתשלומים. מה זה אומר? עושים בצק. נחים. עושים מילוי. נחים. מרכיבים את הבבקה, נחים.

לחמניות שום חינניות ומהירות, נשמע לי הכי מושלם. אם כן. לחמניות שום, איט איז.

יום שני, הוא יום נשרך. הוא פותח את השבוע בניו יורק, ברגשות מעורבים. נפרדנו מיום ראשון בלב דואב ויום שישי, עוד רחוק מלהפציע.

בחג ליל הקדושים האמריקאי, או בשמו האחר האלוו'ין, נחגג החג במסורת הטריק או טריט. יענו או, שתתן מתנה, או, שנזמבר לך את חזית הבית

הסכיתו וראו. גירסה ביתית, לחטיף האמרקאי "סמורס". סמורס, סנדויץ של קרקר מתוק עם מרשמלו מפוחם ממדורה וקובית שוקולד שנמסה מהחום שלו, בתוכו.

הסתו כבר נוכח והוא, צובע בשלכת את המדרכות וגגות הבתים. זאת העונה הכי יפה שיש לניו יורק להציע ליושביה. והיא רכה ומנחמת והכי כתומה.

פופאובר, הוא מאפה, שמזכיר פחזנית. קריספי בחוץ, ובפנוכו, בעל כיס גדול של אויר. הגדולה של הפופאובר, שכשמו כן הוא, קופץ ונשפך מעל לתבנית,

איתן קרא להם סוכריות. אני קראתי להן בטטה צלויה פעמיים, בכלום עבודה. תעשו. תטעמו ותחליטו לבד איזה שם יותר הולם אותן. רמז. כל התשובות נכונות.

קשה להתעלות מעל עוגת התפוזים הקלאסית. אמיתי. זאת עוגה מונומנטלית. כשאומרים עוגה נצחית, אומרים עוגת תפוזים.

במסגרת הטיולים שלי מחוץ לעדות ספרד, נתקלתי במתכון של קוגל תפוחי אדמה, כיאה למסורת אשכנז. בדומה למילחמה בין טוניס למרוקו, יש אלף ורסיות לקוגל