טבעוני

כבר מזמן אתם מכירים את הדיבוק שיש לי למשפחת הכרובים. אם תשאלו אותי מה שאלוהים היה צריך להוריד מהשמים לבני ישראל זה לא מן, זה כרוב.

והימים ימיי קורנה והמצב חרבנא ועל כן בני ישארל יצאו בהמון שימורים ורוחם עלצה עד מאד.

קינואה פאף אלו גרעיני קינואה מנופחים בדומה לאורז מנופח וכמו שאר דברים מתנפחים, אין לו באמת טעם אבל, אם נעטוף אותו בשוקלד אז יש לנו מתפוצצים

המחלה שלי לירוקים ידועה. תמו התנצלויות, אם זה ירוק סופו, שיגמור בצלחת שלי. סוף החורף תחילת האביב מסמנת את בואו של אדון אספרגוס בר.

הקטע עם מתכונים אסייתים שהם נורא זריזים ויחסית פשוטים להכנה, הענין הוא, שצריך להחזיק כמה חומרים בסיסיים למטבח האסייתי במזווה.

מרק תפוחי אדמה וכרישה. תשובה ליום מדכדך ובטן מקרקרת. קרמי, מנחם וסמיך. השילוש הקדוש של כל מרק.

השנה כמעט ולא ירד שלג. הוא הגיח פעם או פעמיים, בקושי כיסה את האדמה ונמס. היה קר. קר מאד אבל שלג לא ירד. זה אחד החורפים הכי חמים בניו יורק

אני קוראת ליצירה הזאת "סימפוניה בירוק" אבל תכלס אם להודות באמת, זה מינוח מכובס ל"תעמיסו כל מה שהוא ירוק ונשאר במקרר לפני שהוא מתקלקל

כל פעם שנוגעים בסלק הוא צועק ששוחטים אותו לכן מומלץ להשתמש במעבד מזון עם הדסקית המתאימה. אחרת המטבח והכיור נראים כמו בית מטבחיים.

החורף רק התחיל ואני מציפה אתכם במרקים. אני כזאת חלשלושה כשזה מגיע למרק טוב. שנה שעברה שקענו עד צוואר בשלג. השנה הוא נוטה עימנו חסד

בינואר אתה הופך לשבלול מהלך. זא'תומרת זוחל. הכל מאט ורטוב ולאן שאתה לא הולך אתה מחפש שמיכה. שמיכה ומרק חם. מרק כתום מושלם

איפושהוא קראתי שהמתכון נולד לפני עשור בארה"ב. המחשבה שמישהו יבשל תפוחיי אדמה ואז ימעך אותם עושה לי דברים אסורים.

אם יש משו מרגיז במתכון הזה הוא, שהתמונה לא משקפת כמה המנה טעימה. והיא גוד דאם טעימה. אז לא נכביר בתמונות וניגש ישר למתכון

תקראו לי זקנה (אבל בלחש!) אבל יש גבול ליכולות הגוף שלי וחזית המטוגנים שתוקפת אותנו מידי חנוכה. בערך מ4 אחרי הצוהרים,

מתי קירמלתם פעם אחרונה אשכולית? אף פם? עכשיו השעה להתחיל. תרשו לי לפתוח חגיגית את מדור הקוו'יקי שלנו. מדור שאורך 10 דקות או פחות,

שר קטילנו היא שפית שאני מאד מאד אוהבת. הטעם שלנו בירקות הוא תאומות שהופרדו בלידתן. כל מה שיוצא מהידים שלה מלווה באנחת עונג מצידי.

לא שהיה לי מושג מזה עדשים צרפתיות אבל כשקיבלתי אותן הן היו יפות כל כך. על גבול צבע שחור. מרגיש לי שההבדל בינן לבין עדשים שאנחנו מורגלים אליה

אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לחג הטנקיו האמריקאי. יש לנו יחסי אהבה שינאה עם הטנקיו האמריקאי. פה אנחנו קצת מתעלללים בו בשימוש יתר

כשראיתי את המתכון נדלקו לי העיניים. גאוני!!!  (ואיזה בושות שלא חשבתי עליו לפני). הוא גאוני. הוא פשוט להחריד.

הכירו את המרמורה. התשובה הטוניסאית למטבוחה המרוקאית. מרמורה ,נקובובה או מרדומה. כל השמות עושים עוול לסלט שלנו.

נשארו קוביות דלעת במקרר ואני בכלל תכננתי לצלות גזר אבל אז כמו אז, את מחליטה משו ואלוהים עסוק לו בדלעת.