חגים

איזה מצחיק זה שאנשים כותבים כשל"פ או לל"ט או כסת"ח. מה נגמר לנו הזמן או הכפתורים במקלדת שקשה להגיד כשר לפסח? כשל"פ של אמשלו.

אני שונאת מצות. לא תיקון. אני מתעבת מצות. פרכיות אורז אני אוכלת, אבל מצה. אני מוצאת אותה תפלה, לא נעימה בפה

אתמול שאלו אותי בזום סלוני, איזה מתכונים הייתי ממליצה לפסח. אז עניתי שאני לא. שאני יכולה להמליץ על חוברות מסוגננות ומתכונים מהודרים

עוגה נפלאה של שמן זית ארומתי עם שוקולד מריר. נטולת גלוטן או מוצריי חלב, מה שהופך אותה מושלמת לשולחן הסדר. קלה לעשיה,

פסח הוא חג משמים קולינארית ויש בו מעט מאד דברים שמפתים אותי. זה לא העדר הפחמימה, כמו שהוא מרגיש לי קבלת פנים ארוכה

מצה בריי הוא טיגון אשכנזי טיפוסי לחג הפסח. מצה וביצים. לפעמים הוא יהיה מתוק עם סוכר וקינמון לפעמים מלוח עם מלח פלפל. זהו.

מישהי קראה לי מלכת הכרוב. יש ראש לשועלים וראש לאריות יש ראש עם תלתלים וראש עם בעיות יש ראש הממשלה זה הראש הכי חשוב ולנו יש רק ראש של כרוב.

,הנה אופציה שפויה לסופגניות אפויות בתנור וחוץ מהיותו חביב בעליל, זה נחמד שאפשר ככה לתלוש אחת מאשכול הסופגניות

איפושהוא קראתי שהמתכון נולד לפני עשור בארה"ב. המחשבה שמישהו יבשל תפוחיי אדמה ואז ימעך אותם עושה לי דברים אסורים.

מי לא מפחד מעוגת גבינה? כולם. מתכון לאסונות מוכחים. כמו מתבגרת טיפוסית, היא מגיעה עם אישוס. כן תצנח, לא תצנח.

איזה קינוח כייפי. ללא אפיה. פשוט, לא מורכב וכמעט חסין אדיוטים. וסקסי. כמה שהוא סקסי.

בגדול. אנחנו מבשלים תפוחי אדמה. מטגנים בצל. מערבבים את השנים ביחד. יוצרים לביבה ומטגנים אותה קלות. סה טו.

לקח לי זמן להבין את ההו וההא שיש באמריקה עם חג החנוכה. אני מתכוונת החג נחמד והכל, אבל לא היה ברור לי על מה ולמה הבאז הגדול.

תקראו לי זקנה (אבל בלחש!) אבל יש גבול ליכולות הגוף שלי וחזית המטוגנים שתוקפת אותנו מידי חנוכה. בערך מ4 אחרי הצוהרים,

מודה ומתוודה. סופגניות לא עושות לי את זה. אם לא הייתי חייבת לטעום, לא חושבת שהייתי לוקחת אותן לאי בודד. אממה. סופגניות אשל הן אחלה

כשאני קוראת את הכותרת "תפוח עץ בבלילת בירה" מה שבעצם המוח הדיסלקטי שלי קורא זה תפוח עץ בלית ברירה. שזה חמוד. להפעם.

את הממזרות האלו הכרתי לפני כמה שנים. קוראים להן לוקומדס והן הגירסה היוונית לדונטס. סוג של כדור סופגניה. הן מככבות אצלי כל חנוכה במטבח.

את בטח חושבים שקצת הסתובב לי. שעם כל הכמויות של הברד פודיניג שאני מפרסמת אני קצת תקועה בפריילוף. ואני פה לומר לכם. צודקים.

ממזמן הפסקתי להבין את המטבח האמריקאי. הוא תמיד מרגיש לי רנדומלי לחלוטין. של בחייאת מה עישנת ומי הספק שלך.

מי מפחד מבצק עלים? הרבה. תחשבו על זה באמת, מה הוא כבר יכול לעשות לכם? קטן עליכם. אתם ילדים גדולים. תהיו טובים אליו והוא יהיה טוב אליכם.

הכירו את המרמורה. התשובה הטוניסאית למטבוחה המרוקאית. מרמורה ,נקובובה או מרדומה. כל השמות עושים עוול לסלט שלנו.