זריז

ביקשתי מהילד שיקנה סלק. הוא חזר עם לפת ועוד שש מהם. לא היתה ברירה. זה מה יש ועם זה ננצח. למעשה, לפת סובלת מיחסי ציבור עגומים למדי

אני קצת צריכה להתבייש. זאת הפעם הראשונה בחיי שאני ממש עושה חילבה. מעולם לא עשיתי אחת.

גם אני מתדרדרת לסרטי אוכל בטיק טוק. אני לא יותר טובה מכם, בחיי. מה לעשות שהסרטונים זריזים. פשוטים ויש להם טריקון קטן שאתה נשאב לתוכו.

אני לא מספרת לכם מהי ההפתעה כי, אתם אנשים קטני אמונה. כי אם אני אספר, ישר תגידו לי "השתגעת"? בקול הזה, שאומר היא עוד פעם איבדה את זה.

לפני הפתיח הצולע, כולם מכירים את חיבתי הבלתי מרוסנת לבוטנים. עם קליפה, בלי קליפה, עם ציפוי או בנטורל, אין לי סטנדרטים בבוטנים.

הידעתם שבננה עוזרת לנדודיי שינה ולחמרמורת (הנאג אובר)? גם אני לא. הלם. אנחנו בשוו'ניג של צנצנות.

מה עושים עם בננה בודדת גוססת (ולא. לא בא להשתמש בתרוץ של שחור זה דבש)? בואו נעשה מעשה חסד ונהפוך אותה לעוגה בכוס.

מה?! גם אני משתטה! גם לי מגיע. גם לי מותר. נכון. זה לא באמת קרואסון אבל, זה הדבר הכי קרוב לאחד. יש בו רק שלושה מרכיבים וכלום עבודה. SO? תתבע

בואו נעשה את זה קצר וירוק. קצת טריות קריספית לשטוף את החיך, מכל החגיגות שהרבצנו בו.

דיייי. תפסיקו להזדעזע לי. כן. עברנו את מחסום הבייגלה מצופה בשוקולד, אנחנו לחלוטין בשלים לגרגרי חומוס.

למה אנשים מפחדים משמרים, תהרגו אותי. הרי השמרים הם ידידנו.

ההבדל בין גריטס לפולנטה לממליגה, הוא, שאין ממש הבדל. שניהם עשויים מגרגר של תירס מיובש וטחון. מפה, יש הבדל איפה התירס גדל וכיצד וכמה הוא נטחן

נניח מגיעה שעת ארוחת ערב ונניח, שאין לכם כלום בראש ונניח, שאין לכם זמן או חשק או סבלנות.

מה שמהמם במתכון הזה, שאי אפשר לטעות. פשוט אי אפשר לטעות. כי מה יש לנו פה. פרוסת כרוב. שמן זית, תבלינים תנור. כאילו דאאאא.

מרק חמוץ חריף, בדומה להרבה מתכונים אסייאתים אחרים, הוא בעל רשימת מצרכים, שיכולה להיות ארוכה אבל העשיה זריזה שלהם מאד.

יש את אלה, שמאמינים, שריבת תותים בסופגניה, צריכה להיות תעשיתית ובעלת צבע זרחני. הפוסט הזה הוא לא בשבילכם.

אין. אני רואה בצק, אני נמסה. אני רואה לישה, אני נמסה. אני רואה התפחה. אני נמסה. אני סאקרית של פחמימות. זה לא אני, זה הגנים התמניים שלי

הנה לכם מתכון קל זריז שמשתמש בכל ירקות העונה. יש בו מתיקות, חרפריפות ומליחות מתונה.

זה מק אנד צ'יז מענין מאד. אחד. הוא אחראי. אין בו תועפות של גבינה בדומה לשאר הורסיות. שתיים. הפסטה היא ללא בישול, מה שמקצר את זמן ההכנה

יום שני, הוא יום נשרך. הוא פותח את השבוע בניו יורק, ברגשות מעורבים. נפרדנו מיום ראשון בלב דואב ויום שישי, עוד רחוק מלהפציע.

בואו נדבר גלויות. זאת ארוחת בוקר. הארוחה הכי חשובה שלנו ביום, אז, איך אנחנו עושים עוד וו'פל זבל, לוופל בריא? אהה! טוב ששאלתם. כמו תמיד. נשקר