עכשיו, שהסופרים באמריקה, מלאים בחמוציות טריות, לא נרקח רקיחות? ברור נרקח. קחו פאי חמוציות, שאפשר ורצוי לעשות מראש. הטארט צריך 4 שעות לפחות .

דיר אמריקה, ממש זריז לפני, שהחג נכנס. איך צולים את הציפור, כמה זמן זה לוקח ואיך מגיעים לטריקי הכי טוב, שאכלתם אבר. הכל תחת פוסט אחד. כל...

אין. אני רואה בצק, אני נמסה. אני רואה לישה, אני נמסה. אני רואה התפחה. אני נמסה. אני סאקרית של פחמימות. זה לא אני, זה הגנים התמניים שלי

הילדים שלי מעולפים על עוף מתוק חריף. הם לא נרגעים עד, שהאצבעות הדביקות שלהן לא נחות והשפתיים שלהם מזכירות את אבו נפחא.

אין לי הסבר לחיבה שלי לירק השנוי במחלוקת, כרוב ניצנים. אולי זה השיוך למשפחת הכרובים עושה אותו אטרקטיבי,

הנה לכם מתכון קל זריז שמשתמש בכל ירקות העונה. יש בו מתיקות, חרפריפות ומליחות מתונה.

אני קוראת לבצק שוודי. למה שוודי? בגלל תוספת ההל. שוודים אוהבים הל במאפים שלהם ואם יש משהו שהשוודים עשו נכון, זה הל בבצק.

הידעת? חבושים מבשילים בסוף הסתו ויש עליהם מין פלומה דקה שחשוב לקרצף. המולדת שלהן היא קווקז. רוב סוג החבושים הם מרירים,

קציצות בשר הודו עם פיסטוקים, ברוטב רימונים. תודו שהסתקרנתם. אז ככה. הן אפויות. הן מבשר הודו, שרזה יותר מבשר בקר או בשר עוף.

פרוסות תפוחי אדמה עם מעט פרוסות בצל בינהן, שוחות גב בבריכת בשמל וגבינה. מה עוד צריך הילד? אה. כן. סכין ומזלג בבקשה.

זה מק אנד צ'יז מענין מאד. אחד. הוא אחראי. אין בו תועפות של גבינה בדומה לשאר הורסיות. שתיים. הפסטה היא ללא בישול, מה שמקצר את זמן ההכנה

בבקה טובה היא כמו משכנתא. היא באה בתשלומים. מה זה אומר? עושים בצק. נחים. עושים מילוי. נחים. מרכיבים את הבבקה, נחים.

לחמניות שום חינניות ומהירות, נשמע לי הכי מושלם. אם כן. לחמניות שום, איט איז.

יום שני, הוא יום נשרך. הוא פותח את השבוע בניו יורק, ברגשות מעורבים. נפרדנו מיום ראשון בלב דואב ויום שישי, עוד רחוק מלהפציע.