מכירים את המתכוני זהב שלא ידעתם שהם זהב עד שאחרים אמרו לכם שזה זהב? אז זה זה. שיבולת שועל מבושלת בחלב קוקוס וזהב. מזינה, לא מתאמצת, רכה בפה ונוכחת. קצת כמו חיבוק עם אופי.

אני עושה את זה הכי זריז כי המופלטה מחכה אבל המוזות לא שותקות. תקראו את המתכון, לכו לעשות. נדבר אחורי זה.

אני מוצאת עצמי מדליקה תנור, פותחת מקרר ומנסה שלא לחשוב מדי. מאפה של קיפולים חופשיים. עליי פילו מתפצחים, תאנים מקורמלות, גבינת ברי נמסה ונגיעות דבש וטימין. תנור חם מול עיר קפואה.

שמעתם נכון. תכירו את השוקו החדש שלכם. כף בריאה של טחינה, נגיעה של קינמון, תמרים לחים ומתיקות של מייפל. אתם עוד פה?

הלחמניות המתובלות הללו ידועות בשם Semla, fastlagsbulle or vastlakukkel ונוהגים להגיש אותם בחגים. הל (למרבה ההפתעה) הוא תבלין שנפוץ מאוד במטבח השוודי ובכלל במדינות נורדיות.

עוגת תמרים טבעונית מופלאה

העוגה הזאת מזכירה לי את הדוכנים ביפו שאתה מבקש שיבנו לך משקה ואתה מתחיל להעמיס פירות וממתקים של הטבע וזה הדבר הכי טעים עלי אדמות. אז כזה. רק

גרנולה עבודת בית, בלי שמן או סוכר, גבירותי ורבותיי, ווי הב אה ווינר. למה לקנות גרנולה יקרה כשאפשר לעשות אחת בבית?

יש כאלה שאוהבים את הקובנה שלהם קלאס. ויש כאלה שאוהבים להתחכם. קובנה במילוי תמרים לחם עם גבינת עיזים וטימין. עילוי

את העוגיות האלו, אני עושה בעיניים עצומות עוד מימי קדמה שלי, כשעוד לא ידעתי כלום במטבח.

מישהו פעם אמר לי שהכל הדברים הטובים באים ארוזים במנות קטנות. אני לא יכולה שלא להסכים איתו. אני מטר חמישים ושמונה.

חרוסת זה אוצר. אז למה לא לעשות ממנה קינוח? או אולי להגיש כדור בודד כהצעת הגשה לשולחן ליל הסדר?