שבועות בדלת וכל הבאז התמלא בחברים של תנובה. החג שמשפריץ לקטוז, משוויץ במאפים משוכללים ולוגיסטקה של טרור מתקדם. לא שאני מזלזלת חלילה ואחותו. אבל כשאת מארחת חמישים איש ומטבח שלך מזכיר את גבעת התחמושת, אני ממליצה לשחרר קלות. ובואו אני אגלה לכם עוד סוד קטן. כיש חומרי גלם טובים לא צריכים לרבך, לרדד, לגלגל, למלא, לקלף ולאדות. נהפוכו. קחו צעד אחורה ותנו לטבע לדבר. עינכם שוזפות בבלוק פטה שוחה על הגב בברכת דבש, ענפי טימין ופרחי לבנדר ועם פרוסת לחם כפרי הטבע לא מדבר. הוא שר. פטה אפויה

קרפצ'יו הוא מאכל שעשוי מפרוסות דקיקיות מאד, בדרך כלל מעולם החי, שמוגש בליווי עליי רוקט ופרוסות פרמז'ן. הסלט הזה הוא אחת שתיים שלוש והופה. זריז, פרש, יפה ולא תשמעו ממני מילה על בריאות. אני אספר לכם איך עושים אותו ואתם תכוונו את הכמויות, שיושבות לכם מדויק כמו שהחברה הטריפולטאית שלי אומרת. הרעיון לקוח מהאתר של סמיטן קיטצ'ן האלילה סלט קרפציו קישואים חומרים בערך 3 קישואים בינוניים שטופים היטב  וקטומים בקצוות. ניתן להשתמש בכל הצבעים. זה יוסיף ענין בעין קצת מלח עליי רוקט. אני השתמש

כשפגשתי את קרן לראשונה, מיד רציתי להיות חברה שלה. יש בה מידת חופש וצחוק שמרשה לך לדדות אחריה ולהתלות לה על השימלה. אני תמיד מוצאת תירוצים להיות סביבה. פעם אחרונה זה נגמר ביוון. אל תתנו לשפעת התלתלים הצהובים והסינר המלוכלך להטעות אתכם. זאת לא אופה. זה דולפין. כשהיא לא במטבח או בהודו היא במים. ועכשיו היא באה עם הרעיון הגאוני של רולדת בצק פריך במילוי של בראוניס. שזה באם! איך לא ראינו את זה מגיע. וכמה טוב שיש את קרן להראות לנו את האור אני נותנת לכם את המתכון כפי שקרן פירסמה אותו

אתמול ניסיתי איזה מתכון חדש שלכאורה נראה כמו כלום והכי לוקחת אותו בהליכה ומה אני יגיד לכם? מפח נפש. כל האוכמניות שחו להם על הגב, מתנדנדות להם בעצלתיים בברכה של נוזלים ורק נשאר להם להוציא לי אצבע השלישית ואת המטריה מהמרגריטה. ענווה, רבותיי ענווה. שום דבר הוא לא כמו שהוא נראה. מזל שיש מקרוני וצ'יז. קלאסיקה להתנחם בה. סופר קל, סופר פשוט וסופר טעים. אמריקה בשחיתותה. מצרכים 220 גרם או חצי חבילת מקרוני מרפקים elbow המתכון משתמש בחצי חבילה אבל אני הרגשתי שאפשר ורצוי להשתמש לפחות ב3/

כמה פעמים טחנו לנו את המוח שארוחת בוקר היא הארוחה הכי חשובה של היום? טחנו. כמה טחנו לנו את המוח, שמה שקורה בבוקר קורה יותר חזק בשאר היום? טחנו. כמה טחנו לנו המוח שאסור לחטוף אוכל. אוכל אוכלים בנחת. טחנו טחנו. אז הנה אני. מגישה לכם על מגש של כסף ארוחת בוקר אולטימטיבית. לא התפשרנו. לא חטפנו ופינקנו את האמאמא של ארוחת הבוקר. ואם נשקלל את זמן העבודה בתוצר הסופי, נקבל משוואה של עילוי הענין הוא עם האובר נייט שהשיבולת שועל שלנו (שלא נתחיל להרצות על הסגולות שלה) סופחת את הנוזלים במה

טוב. זה טעים הנאצי הזה. פנקייק אוסטרי מרוטש לארוחת בוקר מסורתית. בדרך כלל מלווה בצימוקים שיכורים מרום אבל אנחנו דילגנו עליהם. צימוקים לא עושים לי את זה. בנוסף מגישים אותו עם קומפוט שזיפים או רסק תפוחים. אני שלפתי את ריבת הקומקוואט, שהיתה במקרר והתפללה שמישו יוציא אותה לטיול. הילדים אהבו אותו ככה כמותשהו. קייזרשמייזר. רק עם טונה של אבקת סוכר. נצא לעבודה? מצרכים 5 ביצים מופרדות לחלבון ולחמון 2 כפות סוכר לבן 1 כף סוכר וניל 1 כפית תמצית וניל 1 כפית אבקת אפיה 1/4 כפית מלח 3/4 כוס

את העוגיות הללו הכרתי לראשונה כשליאור משיח הגיע לסבב סדנאות. עכשיו, בדרך כלל אני לא מתרגשת מעוגיות ובמיוחד משוקולד צ'יפ, שכל מתכון שני מבטיח לך שהן הכי טובות בעולם, אבל לכל מקום שהן הלכו עם ליאורי אנשים נפלו שדודים. במו עיניי ראיתי נשים בגיל העמידה עם פה מלא דוחפות מחסנית של עוגיות. בחיי האוגר של נעם. אנחנו קוראים להם עוגיות שוקולד צ'יפ של ליאורוש אבל בלב הן קצת של נועמיקו. הילד מוכר את אוסף הגולות בעבור חופן כאלה. (סתם. אין לו אוסף גולות. אבל זאת מטאפורה יפה) עכשיו, מחר זה

אנשים לא מבינים שהחלק הכי חשוב בברביקיו זה הירקות. באמת. גם אם לא נתייחס לחגיגת הצבעים על הצלחת ובואו נודה בכך, אנחנו אוכלים עם העינים הרבה

אני לא טבעונית אבל אני מאמינה גדולה במידתיות. וכל דבר שהוא מוגזם לי גורם לי לתחושת רתיעה (חוץ מברוודוו'י שואו. לזה אין אין סוף) אז טבעונות נראת לי אופציה מצויינת לימי ראשון, שלישי ומנגל מזדמן. את אולגה אני מכירה שנים (מעולם לא נפגשנו אבל אני מבקרת תדיר באתר שלה "מרכיב סודי") ואודי אוטוט מגיע לניו יורק לסבב סדנאות אצלי, אז קבלו עראייס טבעוני משובח ששומר על מידתיות שפויה בחג לא שפוי במדינה לא שפויה. ההכנה ממש פשוטה (מתה על זה) בישול העדשים וצליית החציל, ניתן לעשות מראש (תמיד בע

עכשיו בואכה יום העצמאות או בשמו האחר "אחי תדליק ת'ברבקיו אני כבר מגיע". חככתי חככתי איזו קינוח יהיה יאה לאחיי המנפנפים. חככתי חככתי ואוריקה! עוגת ברביקיו! הופה. הדלקתי אתכם. אני חשה בכך. עוגת ברביקיו מהי? טוב ששאלתם. עוגת ברביקין היא עוגת פאונד שנמשחה קלות בחמאה (לא חייבים. תרגיעו!) ונצלתה על הברביקיו לפני שברכנו אותה בברכת רוטב באוכמניות. דיי. התעלפתם כמוני? בצדק קיי. לפני שאנחנו מתקדמים תרשו לי מילה (או חמש מאות) מה שמהמם במתכון הזה שאת כל החומרים אפשר להכין מראש ומעל למנג

פה באמריקה הכל קורה בקטע של הכינותי מראש. אף אחד לא דופק לך בדלת בהפתעה, לשיחות טלפון יש טקסט מקדים מתי נוח לדבר, וחופשה אתה עושה לה בוקינג שנה מראש. בהתחלה זה היה בקטע של מוגזם לי ביותר והנה תודה. כיבתם כל אש של הפתעה, יא אומה של רוצחיי הספונטניות. אבל אני מוכרחה להודות, שאט אט הפראנואידיות והקונטרול התחילו להלום אותי. ובואו. אל תעקמו את הפרצוץ. ישראל מדביקה את הפער עם אמריקה יותר מהר ממה שיקח לכם להשרות את העוף. שני דברים עם המתכון שהוא קל קל קל. אחד. צריך להשרות את העוף ל

קציצות קינואה עם דלעת ואפונה בקארי אני יודעת שזה ישמע כאילו אני הולכת להפחיד אתכם. אבל הקציצות האלו שמיימיות. אמיתי. זה נכון שזה כרוך בטירחה כי בוא נודה, איזה קציצה לא באה עם טירחה קטנה. אבל איי בג יו. תטרחו. תטרחו. מושלמות כתוספת או כמנה עיקרית לכאלה שנמנעים מבשר. כי אחורי זה, שהכל יגמר ואתם תבואו לבקש עוד אני מבטיחה שלא להגיד, אמרתי לכם. מצרכים לקינואה מבושלת 1/2 כוס קינואה מבושלת 3/4 כוס מים קצת שמן טיפלך מלח מצרכים לקציצות 2 ביצים 1/2 כוס קינואה מבושלת כוס דלעת מבושלת 1/2

כשראיתי את הפטנט הזריז של איתי קראתי לעצמי אדיוטה. רבותיי וגבירתי. קבלו בורקס לעצלנים או בשמו היותר מדויק בורקס לרשלנים

את המעקודה לא הכרתי לפני שהכרתי את רחל חמותי ז"ל וחוץ מהבן שלה, רחל הציגה בפניי הרבה מסודות המטבח המרוקאי אלג'ראי. מעקודה היתה אחת מהן. מעקודה היא בעצם פשטידת תפוחי אדמה שקצת מטגנים אותה על הגז לתת לה קריספיות וקצת אופים בתנור. יש מעקודות שמבשלים בהן ביצים, גזר ואפילו שמעתי על אפונה יבשה אנחנו עשינו קיצור קטן. אבל שקט, שרחל לא תשמע. מצרכים 4 תפוחי אדמה בינוניים מבושלים במיי מלח עם הקליפה 8 ביצים כוס אפונה וגזר קפואים שהפשרנו (חשוב להפשיר בתוך מסננת על מנת להפטר מהנוזלים) צרו