כל מי שמכיר אותי יודע איזה חולשה יש לי לממולאים. הרעיון בעטיפה חגיגית ומתנה בתוכה שובה אותי כל פעם מחדש. והפעם על הפרק. משולשי כרישה

מנגולד בדרך כלל לא עומד בפני עצמו. הוא תמיד ממלא משהו. פשטידה, קציצה, קיש לביבה. פה הוא מככב במנת צד וכשאני כותבת מככב אני מתכוונת לזורח.

איכשהו השבלול הזה השתחל למסורת שישי ואין ארוחת שישי או שבת בבוקר, שהוא לא נמצא. עם ביצה קשה, מלח ופלפל, אתה קצת בבית.

עכשיו, אני יודעת שהמתכון והמראה שלה מטעה. הוא נראה מסובך. אבל למעשה הוא ממש ממש פשוט. וצ'מעו. לא ציפיתי. אבל נפלתי מהטעם. מושלמת.

מרק פשוט וטעים שעושה שימוש בחומרי גלם זמינים ופשוטים מהמזווה. בקיצור. מתכון בטוח לבטן מלאה.

בחיי הגנן שלי שמגיע כל שבוע, שזה רק השם שמפוצץ. גאלט פיסטוקים עם כרישה ותפוח אדמה. איך זה הולך.