ביקשתי מהילד שיקנה סלק. הוא חזר עם לפת ועוד שש מהם. לא היתה ברירה. זה מה יש ועם זה ננצח. למעשה, לפת סובלת מיחסי ציבור עגומים למדי

ם הייתי קונבנציואלית, הייתי מצטטת את אמנון ריבק או נעם חורב אבל כבר עשיתי את הטעות והיא לא תחזור על עצמה. אני מאחלת לכם ארוחה קלה, בלי צרבות

זה הרי ידוע שממולאים זה התעסקות. שממולאים, זה זמן וסבלנות והכינותי מראש. באופן מפתיע כרישה ממולאת היא אף לא אחת מהם.

למה שלא נתחדש בעוגת שוקולד טבעונית ללא גלוטן שאפשר לעשות בקערה אחת מי יודע. שמעתם נכון. אחת. אני יודע.

אני קצת צריכה להתבייש. זאת הפעם הראשונה בחיי שאני ממש עושה חילבה. מעולם לא עשיתי אחת.

אז מה עושים עם בננות משחירות שאף אחד לא מוכן לגעת? נכון! צולים אותן! יא ראב ואיך לא חשבנו על זה קודם.

גם אני מתדרדרת לסרטי אוכל בטיק טוק. אני לא יותר טובה מכם, בחיי. מה לעשות שהסרטונים זריזים. פשוטים ויש להם טריקון קטן שאתה נשאב לתוכו.

יומיים אני עובדת פיתות נטולות גלוטן לפסח, שהתגלו כאסון גורף ולא ראויות להתייחסות. יומיים נשרפו. מזל, שהשבלולים יצאו כל כך מוצלחים. וקלים.

אני לא מספרת לכם מהי ההפתעה כי, אתם אנשים קטני אמונה. כי אם אני אספר, ישר תגידו לי "השתגעת"? בקול הזה, שאומר היא עוד פעם איבדה את זה.

לפני הפתיח הצולע, כולם מכירים את חיבתי הבלתי מרוסנת לבוטנים. עם קליפה, בלי קליפה, עם ציפוי או בנטורל, אין לי סטנדרטים בבוטנים.

אוהבי "קרקר דיבוק" התכנסו התכנסו, יצאה בשורה חדשה לגרעינים ואתם הבאים בתור לחלוקה של המתכון.