יש משהו כמעט פואטי בסופת שלגים. היא מכריחה אותך לעצור. העולם בחוץ נקבר תחת שלג, הרחוב משתתק והשעון מאבד משמעות. מרק בצל הוא לא עוד מרק. הוא תרגיל בסבלנות. מרק שמזכיר שטעם עמוק לא נולד מרעש. הוא נולד מזמן.

אני אשת מרקים. מתה על הקסם הזה. כמה מרכיבים בסיר, קצת מים, הרבה אהבה וצלחת עמוקה.

רוב הציבור מכיר את חיבתי לכרוב כרובית. וכשאני אומרת ציבור אני מתכוונת לשניים שלושה אנשים. אין לי הסבר ממש לדבר אבל כרוב או כרובית או כרוב...