קר בניו יורק. קר מאוד. קור שחודר להכל וגורם לנו להאט. אנחנו משתבללים יותר ויותר לעצמנו והמטבח הופך למקלט. בחדשות מדברים על סופש של שלג וסופות. ימים כאלה אני חוזרת אחורה. מרקים ופשטות. מרק גזר צלוי ושומר. מתיקות עמוקה, טעם אניס עדין וצלחת מהבילה. מהתנור אל הסיר, אדים שעולים ובית שמתמלא בריח וחום.

הסוד הכי חשוב במרק עוף שלא מספרים לכם הוא הציר. מה זה הציר? זה המים שיש במרק. שם מרוכז כל הטעם. לשם כל הירקות והעוף מגירים את הטעמים.

צליה בתנור גורמת לגזר להוציא את כל הטוב שבו. מרק כתום של גזר צלוי בתנור עם עדשים כתומות לצבוע לכם את היום

קפיצה למתכון במסגרת חיפושי הבלתי לאים בפסח, לעוגות ללא גלוטן נתקלתי בזאת. לפני הכל מה ששבה אותי, היה השם של העוגה. מוריניג גלורי או...

אני לא אאריך במילים ואתן לממרח לדבר בשמו. אבל אם הוא מדבר, אל תתפלאו אם הוא שר.

מישהו פעם אמר לי שהכל הדברים הטובים באים ארוזים במנות קטנות. אני לא יכולה שלא להסכים איתו. אני מטר חמישים ושמונה.