כל פעם זה מצחיק אותי איך אנשים מזדעזעים מהעובדה שבעוגה יש דלעת.
אז אחד. דלעת היא מתוקה ושתיים למה לא?
היא שומרת על עסיסיות, תורמת למתיקות, יושבת נהדר עם קינמון ובכלל, איך אפשר להגיד לא לדלעת.
אני בקושי נושמת וכבר חיסלתי חצי כיכר אבל, אני משכנעת את עצמי שהכל אוויר.
ג'בטה, אחד הלחמים האיטלקיים הכי כיפים שיש.
קל קל לעשיה. לא דורש טכניקה ואפילו לא מיקסר וחוץ מזמן ואהבה הוא בעצם לא מבקש דבר.
כמו שסיכמנו. זה הכל אוויר.
אני מטיילת עם אורית כבר קרוב ל-4 שנים.
היא למעשה אחד האנשים הבודדים שמצליחים להוציא אותי מהבית בלי שום קשר למזג האוויר שקורה בחוץ. רק זה לכשעצמו מעיד על כמות הכריזמה שיש בבחורה.
"צאי מזה" היא קבוצת נשים ישראלית (אבל לא רק) שמכתת את רגליה בטבע. כל מה שקורה בחוץ זה המחלקה של הגיברת. הייקינג, בקפקינג, גלמפינג וכל גווני הירוק שבאמצע.
ולמה התכנסנו? כי בהייק האחרון נפל בידינו שלל. שלל פטריות.
הילדים שלי עוזבים את הקן ואני לא חפה מקלישאות.
אם לשרטט את מצבי אז מצבי דומה לפרוסות לחם ישן.
קצת יבשה קצת עייפה אבל, חיים שלי, אני עדיין הלב של הסלט.
לכל מטבח יש פתרונות ללחם של אתמול. הצרפתים החליטו על פרנץ טוסט, הערבים על פטוש והבריטים על ברד פודינג.
האיטלקים הלכו על סלט פנצנלה.
העוגה סופר דופר רכה ונימוחה. היא ספוגה בשוקו ובעלת שכבות של קצפת וגאנש.
היא יכולה להשמע טו מאצ' אבל תכלס היא פשוטה לעשיה.
תרגישו חופשי לקצר תהליכים. במקום לעשות גנאש שוקולד, תחממו שוקולד נוטלה.
במקום לבשל שוקו, קחו אחד קנוי מוכן.
לא לחינם קוראים לעוגה עוגה עצלנית.