יש מתכונים שמבקשים רשימת מצרכים ארוכה ויש כאלה שרוצים את זה פשוט.
שני מרכיבים, קערה אחת, מחבת אחד.
זה המתכון הכי נצפה אצלי בבלוג. זריז, בריא וטעים מהסוג שעובר בקבוצות וואט אפ או מפה לאוזן.
לגמרי ליגת VIP.
ניו יורק קפואה. סופת שלגים כבדה נחתה עלינו.
שלג נערם בכל פינה, הרחובות חסומים והעיר שמבטיחה לא לעצור אף פעם, דוממת.
החלון הופך מסך לבן והשקט עוטף פנימה.
עוגת קרפטקה מרגישה מראה לבחוץ. מיני רכס הרים על השיש, כשבחוץ הרי שלג אמיתיים נערמים אט אט.
יש ימים שהעולם נסגר. סופת שלגים עטפה את הכל, רחובות נעלמו מתחת ללבן והבית שהפך למבצר.
אין יציאות, אין תוכניות, רק זמן וקור שמבקש מענה.
לחם צ'דר חלפיניו ללא לישה. כפרי, מחוספס עם קרום עבה שמתפצח כששוברים אותו.
מינימום מאמץ, מקסימום נוכחות.
קר בניו יורק. קר מאוד. קור שחודר להכל וגורם לנו להאט.
אנחנו משתבללים יותר ויותר לעצמנו והמטבח הופך למקלט.
בחדשות מדברים על סופש של שלג וסופות. ימים כאלה אני חוזרת אחורה. מרקים ופשטות.
מרק גזר צלוי ושומר. מתיקות עמוקה, טעם אניס עדין וצלחת מהבילה.
מהתנור אל הסיר, אדים שעולים ובית שמתמלא בריח וחום.
דברים טובים לא באמת צועקים. תשאלו את האיטלקים.
לא עוגה של טרנדים אלא קלאסיקה במיטבה.
בצק פריך לבסיס, מילוי ריקוטה מלטף עם חמיצות עדינה וקרמיות רכה בפה.
ביס קטן עם הבטחה גדולה.