יש לי כמה חברות, שאיך נאמר בעדינות, מאותגרות אפיה.
הן כבר מזמן התייאשו ממני.
"את אומרת שזה שטויות וכלום אבל זה לא!"
אז למען שלום עולם הבאתי להן את המתכון הזה.
האמריקאים קוראים לה הרשי בראוניז ולא בגלל שיש בה שוקולד הרשי, כי אין, אלא בגלל שהם החליטו.
זהו ליידיס. אתן בזון של אל פחד.
יותר פשוט מזה אין.
כל פעם זה מצחיק אותי איך אנשים מזדעזעים מהעובדה שבעוגה יש דלעת.
אז אחד. דלעת היא מתוקה ושתיים למה לא?
היא שומרת על עסיסיות, תורמת למתיקות, יושבת נהדר עם קינמון ובכלל, איך אפשר להגיד לא לדלעת.
אני בקושי נושמת וכבר חיסלתי חצי כיכר אבל, אני משכנעת את עצמי שהכל אוויר.
ג'בטה, אחד הלחמים האיטלקיים הכי כיפים שיש.
קל קל לעשיה. לא דורש טכניקה ואפילו לא מיקסר וחוץ מזמן ואהבה הוא בעצם לא מבקש דבר.
כמו שסיכמנו. זה הכל אוויר.
אני מטיילת עם אורית כבר קרוב ל-4 שנים.
היא למעשה אחד האנשים הבודדים שמצליחים להוציא אותי מהבית בלי שום קשר למזג האוויר שקורה בחוץ. רק זה לכשעצמו מעיד על כמות הכריזמה שיש בבחורה.
"צאי מזה" היא קבוצת נשים ישראלית (אבל לא רק) שמכתת את רגליה בטבע. כל מה שקורה בחוץ זה המחלקה של הגיברת. הייקינג, בקפקינג, גלמפינג וכל גווני הירוק שבאמצע.
ולמה התכנסנו? כי בהייק האחרון נפל בידינו שלל. שלל פטריות.
.png)
