יש מתכונים שמבקשים רשימת מצרכים ארוכה ויש כאלה שרוצים את זה פשוט.
שני מרכיבים, קערה אחת, מחבת אחד.
זה המתכון הכי נצפה אצלי בבלוג. זריז, בריא וטעים מהסוג שעובר בקבוצות וואט אפ או מפה לאוזן.
לגמרי ליגת VIP.
בוא נדבר בשבחם של קינוחים זריזים.
אלא, שלא דורשים קניות מיוחדות או רשימת מצרכים מפונפנת, זמן הכנה או טכניקה מסובכת.
יש משהו מרדני בקינוחים זריזים.
בעולם שמקדש מורכבות, שכבות וטכניקות, הם מגלים פשטות.
קמח, ביצים, חלב ותפוזים. מחבת חמה וריח של חורף.
לפעמים פשטות היא לא פשרה.
לפעמים, פשטות היא בחירה.
ענבים. הפרי הכי שכיח, הכי נישנושי שיש והכי מגיע בסוף הארוחה, כקינוח.
עם קצת שמן זית, מלח, פלפל ומכת חום בתנור, הופך להיות שחקן מפתיע.
החום מקרמל, הסוכר מתרכז, הקליפה מתקמטת והטעם הופך עמוק.
טארט טוב הוא טארט שיש בו שכבה רכה, משהו פריך, משהו שנמס, משהו שמתנגד קצת.
הפה אוהב סיפור, לא מונולוג.
סלק דרמטי, גבינת עיזים חדה, בצל מתוק ואגוזי מלך פריכים. סיפור שנחזור לאכול אותו שוב.