אין ילד אמריקאי שלא שיפד מרשמלו מעל אש חיה ואז מעך שוקולד עם מרשמלו על איזה ביסקוויט. אין. ואין מבוגר שלא חרך את החייך עם מרשמלו לוהט בנסיון

הבצק, בצק סטנדרטי לאוזני המן. הביצוע? פחות. היקטנו והיקטנו והיקטנו את האוזניים עד לגודל של דגני בוקר. אפינו. ערמנו בקערה, מזגנו חלב ושלפנו

לא מעט אנשים חרדים מאוזני המן. בצק פריך מצריך יותר סבלנות מלקפוץ לקונדיטוריה הסמוכה אבל מה לעשות שכמו כל הדברים המופלאים עם קצת מאמץ

הבן הגדול שלי שאל, תוך כדי לעיסות, בליעות והימהומים, איך זה שהאוזניים של צורר גדול בתורה זאת העוגיה היהודית הכי טעימה בעולם. לא נותר לי אלא