מאז שכבשתי לימונים ננסיים נכנס בי פחד. הפחד שהם יגמרו. אחרי הכל הם יובאו ביבוא אישי באמתחתי (משמע גנבו את הגבול) מהגינה של דנה, ויום אחד. יום אחד כל האושר הזה יגמר. האמת? כל פעם שאני בוהה בצנצנת אני רואה אותה בגינה, שעתיים לפני הטיסה שלי, עטויה בכפפות להגן מפני הקוצים החודרניים, מורטת את הענפים הבשלים של העץ מהפרי הבשל והיא מחניקה גידופים שוצפים על הרעיונות המטופשים שלי לבילוי במוצאי שבת. אני שומרת עליהם בקנאות של נאצית למפלגה שלה. המכסה לצנצנת לא נפתח בקלות והמועמד לאכילה צ

יום שישי האחרון הייתי בואדי. אני אומרת ואדי כאילו הוא ואני חברים. יצאתי מלא הטנא ושלושה צרורות של זעתר טרי. אין דבר, שיותר מזוהה עם הגליל כמו אזוב טרי. מיד בא לך לחפש פח שמן זית ולשכשך איזה בייגל טרי עם ברכה של זעתר. מאז הספקתי לעלות על מטוס ולעבור יבשת. אז עשינו קצת הרבה פסטו שישרוד את כל החורף בטעם של קיץ. זוהי אכן תחילתה של חברות מופלאה. פסטו זעתר אורגנל מצרכים: 2 כוסות עליי זעתר טריים ללא הגבעול, שטופים, נקיים מכל רבב חול ויבשים. מיץ מחצי לימון כוס שמן זית איכותי מלח שן

עכשיו, שהצלחתי להגניב לניו יורק הגדולה חמישה קילו קומקוואט, נותר הענין הקטן של לנצל את יופיו וטעמו של הפרי. לשם כך התכנסנו לפרק ב‘ בעלילות התפוז בעיר הגדולה. גילוי נאות מצידי. עד לפני כמה שנים היה בי גועל גדול לפירות הדר בבישול ואפיה. כפי שנוכחת לדעת קוראי הבודד, התיעוב חלף לו ונותר הריגוש. אני מציגה בפניכם מתכון מרגש של הכוהנת הגדולה, לימור תירוש, לריבת קומקווט ותרגישו חופשי לקרוא לה מרמלד. ריבת קוומקאט עם ג'ינג'ר רכיבים 1 ק"ג קומקוואט (יענו תפוז סיני) 500 גרם סוכר לבן חצי

עולש, חובזה ומאתיים מטרים. סיפורו של ואדי ואדי נינאס הוא ואדי של מאתיים מטר שErez Golko טוען שלא קורה בו כלום. הענין הוא, שכולם יודעים שהסיפורים הכי יפים קורים בכלום של מאתיים מטרים. דוכניו עמוסים לעייפה בהריי עולש וחובזה וראשד, שזה עתה נקטפו, מאחוריהם סוחריו עם סיפורים של אלף שנה. בין עלי הגפן הממולאים של נוזאה, לחובזה של בית האוכל של נדימה, הקפה הארומתי של מוסטפה, לפטאייר הממולא בתרד חמץמץ, אתה לא יודע אם השיר שייך לבלוטות הטעם או הסיפור לאלף לילה ולילה. הסל שהתמלא בירקות

עכשיו אתם תגידו איפפפפפ. הנה זאתי עוד פעם מתחילה לחפור.

יש עשרות של מתכונים לחלה אונליין. עם ביצים, בלי ביצים, עם חמאה, בלי חלב, שמרים יבשים, מה פתאום רק טריים, רבותיי אין סוף. ובינינו, למה לטרוח כל כך כשבמכולת ליד יש אחלה חלה ב10 שקלים. ונחשו מה. גם במתכון הזה אין הפתעות. קמח, שמרים, קצת סוכר, מלח לאיזון, שמן, שתי ביצים. ממש אבל ממש שום דבר מיוחד. אבל בספר תורה אין על החלה של פסקל. היא כמו פרס על שולחן שבת ליד הדגים. חלה של לוטו. אתה רואה את החלה ומיד אתה מתחיל לזמום. ”אני אנגב איתה את זה ואמרח עליה את ההוא ואיך אני משאיר את החת

אני קוראת למתכון הזה מרק אין חוכמות, פשוט כי אין בו. מה שמת במרק, זה מה קיבלת. ושמת טוב. אתם שמתם טוב. זהו מרק כתום חורפי של בטטה ועדשים כתומות, טבעוני, מזין, משביע ושאינו מתחכם. כמו שאנחנו אוהבים אותם. עדשים כתומות הן קסם של הטבע. הן מסמיכות ומעמיקות כל מרק ממש כפי שהייתם מצפים מקטניות ומה שגם הן צריכות זמן קצר לבישול. בינגו רבותיי. מרק אין חוכמות בטטה ועדשים כתומות מצרכים: קצת שמן זית לטיגון הירקות 1 בצל לבן קצוץ לקוביות קטנות 1/2 שורש סלרי קצוץ לקוביות קטנות (אם אין שורש

קינוח 2 דקות מצרכים 2 כוסות שוקולד צ‘יפס חצי מתוק 1 כוס חמאת בוטנים חלקה ומתוקה 120 גרם (חצי כוס) חמאה 1שקית גדולה של מיני מרשמלו (אפשר להשתמש בצבעוניים אם בא לכם) 5 כפות של טחינה גולמית (אופציה) מלח גס לפיזור על השוקלד (אופציה) הוראות הכנה רפדו תבנית מרובעת בנייר אפיה בסיר קטן ועל חום נמוך חממו את השוקולד, חמאת הבוטנים ואת החמאה. למה חום נמוך? שהשוקלד שלנו לא ישרף. אז בוא נתייחס אליו בעדינות. ערבבו מידי פעם את החומרים עד שהכל נמס יפה ונראה אחיד ולעיסה יש ברק נוצץ. נסיר את הס

כל מי שמכיר אותי יודע כמה חולשה יש לי לממולאים. כל ממולא ללא הבדל של ירק, מילוי או לאום. אני שבויה. לא מפלה אף ממולא אחד על אחר. כזאת אני. פרוגרסיבית קולינארית. הרעיון בעטיפה חגיגית ומתנה בתוכה שובה אותי כל פעם מחדש. פלפלים ממולאים הולך, בצלים ממולאים הולך, קישואים ממולאים הולך. ממולא ממלא. אז כשגילי הניחה לידי צלחת עם עליי גפן היא לא הבינה לאיזו צרה היא נכנסה. דה בסט שאכלתי. היא קיבלה את המתכון מחמתה של אחותה שקיבלה אותו מסבתה הרחוקה על ערש דווי (סתם. אין לי מושג). הוא טו