עולש, חובזה ומאתיים מטרים. סיפורו של ואדי
ואדי נינאס הוא ואדי של מאתיים מטר שErez Golko טוען שלא קורה בו כלום. הענין הוא, שכולם יודעים שהסיפורים הכי יפים קורים בכלום של מאתיים מטרים. דוכניו עמוסים לעייפה בהריי עולש וחובזה וראשד, שזה עתה נקטפו, מאחוריהם סוחריו עם סיפורים של אלף שנה. בין עלי הגפן הממולאים של נוזאה, לחובזה של בית האוכל של נדימה, הקפה הארומתי של מוסטפה, לפטאייר הממולא בתרד חמץמץ, אתה לא יודע אם השיר שייך לבלוטות הטעם או הסיפור לאלף לילה ולילה. הסל שהתמלא בירקות מכל וכל וזעתר טרי ושורש כורכום ורחת לוקום מתמרים ואגוזים בלי טיפת סוכר והחלבה. אוי מיי גוד. החלבה. ארז ונטלי דילגו מדוכן לדוכן עם מתכונים וסיפורי מרפא ואנחנו צאן מרעייתו, שיכורים מהאוזו והשמש וזכרונות ילדות, מדשדשים אחריהם, מחפשים את מה שאבד לנו. תום של אדמה, ריח של ירק וסיר מבעבע.
הכי תודה. לארז ונטלי המקסימים, למוסטפא על החיוך המזמין, המאמא שקילפה שום ונתנה ברכה על ראשי ונדימה שגידלה שני בנים לתפארת שמשמרים את הסירים שלה כל סופשבוע. נוזאה, שנתנה לי לפלוש לסיר של המומלאים ולואדי מאיר הפנים שהזכיר לנו כמה דו קיום יכול להתחיל בסיר, מכסה וחיוך.
@אצלי במטבח – ארז גולקו (שעורך סיורים קולינארי בואדי הכי טעים בחיפה) @נטאלי אנדצויג גולקו נטורופתית (שמלאה בידע עתיר על עצביי מרפא)
