סיפרתי לכם שאני לא אוהבת זיתים?
לא סובלת. לא עושים לי את זה. אם תביאו לי פח שמישו יישן 100 שנה, אני אתן לו לישון עוד מאה. אבל, אם להיות מדוייקים, יש לי רתיעה מהחוזק של הטעם. זה משתק לי את הפה. אממה. אני יכולה לאכול ואפילו להעריך את הטעם. אם הם ישבו על השולחן אני בחיים לא אגע בהם אבל אם למשל הם יגיעו מוחבאים בתוך מקלות לחם, אני יכולה לחסל את החבילה.
מילה לפני
אפשר להחליף את זיתי הקלמטה באיזה זיתים שבא לכם. אל תפחדו מהבצק הרך. הוא מכיל כמות גדולה של מים. מה שהופך אותו לאוורירי. כשנוגעים בו, נוגעים עם ידיים מקומחות. אם הוא נדבק, ל"עטוף" אותו בקמח וסולת.
אפשר להוסיף גבינה מגורדת ושום כתוש, לבצק. אפשר להוסיף תבלינים. אפשר גם להוסיף עשבים. בזיליקום, רוזמרין וכולי. אל תתעסקו יותר מידי עם הבצק. אנחנו רוצים שכל האוויר ישאר בו. ככל שתתעסקו בו, ייצא האוויר. אז בעדינות וכמה שפחות.
מקלות לחם עם זיתי קלמטה
חומרים
400 מ"ל, 1 כוס ושני שליש, מים חמימים
1 כף, 10 גרם, שמרים יבשים
500 גרם קמח לחם איכותי
2 כפיות, 10 גרם, מלח
2 כפות שמן זית
בערך 200 גרם זיתים קלמטה מגולענים איכותיים (אפשר להחליף במבחר זיתים)
קמח סולת לקימוח
אופן ההכנה
נורא פשוט. שימו במים את השמרים היבשים. ערבבו היטב. הניחו בצד על מנת שיתססו מעט. בקערת מיקסר שימו קמח ומלח. ערבבו היטב והתחילו ללוש על מהירות איטית (אני תמיד לשה על מהירות איטית.) הוסיפו את המים עם השמרים באיטיות והמשיכו ללוש עד שכל החומרים הופכים לגוש בצק. לושו בערך 5 דקות. הוסיפו שמן זית לקערה ולושו עוד 2-3 דקות. הוסיפו את הזיתים ולושו ידנית עד שהזיתים נטמעו בצורה שווה בבצק.
שמנו קערה היטב והעבירו את הבצק אליה. כסו את הקערה ותנו לבצק להכפיל את נפחו. בערך שעה וחצי-שעתיים.
חממו את התנור לחום של 220 מעלות ישראל ו-450 מעלות אמריקה. רפדו שתי תבניות אפיה בנייר אפיה. קמחו היטב בקמח וסולת את משטח העבודה. "שיפכו" את הבצק מהקערה למשטח המקומח. כסו את הבצק בקמח וסולת. מתחו בעדינות עם קצות האצבעות את הבצק לצורה של מלבן בעובי של 1 ס"מ. אם צריך להוסיף קמח תוסיפו. תנו למלבן לנוח כמה דקות. בעזרת חותכן פיצה חיתכו את המלבן לבערך 16 פסים שווים. העבירו את המקלות עם רווחים בינהם לתבנית אפיה. תנו להם לנוח בערך חצי שעה. הכניסו את התבניות לתנור למשך 15 דקות או עד שהמקלות מקבלות צבע יפה. מוש!!!!!!
