כל פעם שאני מגיעה לישראל, מיקה מיישרת אותי עם הסצנה הקולינרית בארץ.
אנחנו חילקנו תפקידים. אני התיירת מאמריקה והיא ביקורת גבולות שלי. היא מעדכנת אותי מה נפתח, מה עובד. איפה טעים ומה הדיבור. אבל יותר מהכל היא מגלה לי פינות חמד וסודות כמוסים של אוכל.
שישי האחרון, המדריכה הפגישה אותי עם סיור האוכל שלה בשוק נתניה. גילוי נאות. הגיברת מאכילה אותי לא מעט. סיור לילה ביפו, סיור אוכל בגיאורגיה, סיור אוכל באיטליה. בקיצור הבנתם את הרעיון. היא עושה לי אווירון ואני פותחת את הפה.
שוק נתניה הוא אחד השווקים היותר צבעוניים שנותרו בישראל, כמו גם, אחד האחרונים ששומר על תפקידו הראשוני של שוק ואולי בגלל זה גם הכי מפוספס.

השוק, שוכן במתחם הרחובות שוהם, היהלום, רזיאל, ברקת, הוקם על ידי קהילות טוניס וטריפולי ועם השנים הפך לפסיפס העליות של נתניה, שהתרחב לתימנים, קווקזים, רוסים, צרפתים ואתיופים. בשוק נתניה לא תראו אוטובוסים של תגלית או מסעדות קונספט עם דרינקים ותפריטים מתחכמים. הוא לא מתחנף או מתחנחן ואם יש מילה שהוא ממש לא סובל זה אותנטי.
יש בו אנשים עמלים שמוכרים את מיטב התוצרת. שב. קח. תקנה. תאכל. תשתה. אותן מסעדות, אותם דוכנים כבר 60 שנה ויותר. סול פוד שהולך ונעלם. "השוק הזה" מעיד רותם מימון, איש קולינריה מקומי וחוקר אוכל, "החזיר אותי הביתה. אחרי שנים של סיורים בשווקים זרים ואקזוטים במדינות עולם רחוקות, שוק נתניה, החזיר אותי בתשובה."
רותם מימון, מדריך בסיורי האוכל של "מיקה פודארט" לא זר לשוק. הוא גדל בסביבתו וכמו כל יליד בעט במה שהוא גדל בתוכו לטובת תוצרת חול. עם השנים, המרד פחת, הבינה עלתה ואיתה גם ההערכה לנוף ילדותו.
השוק שזוהה על ידי יזמים, עובר תהליך ג'נדרפיקציה בימים אלה ואיתו פרויקט בינוי שאפתני בשם "פרויקט נובה" (אכן, בחירת שם אומללה) לכן זאת המלצה שלי. לכו לטעום ולכו לטעום עכשיו.

תחנה ראשונה עצרנו אצל נתן דגה. אצל נתן תמצאו ירוק. הרבה ירוק. כל הירוק שתוכלו לחשוב עליו, פלוס ירוק זהב של התימנים. גת. גת טרי ללעיסה ומיץ גת לאלו, שמחפשים סוטול אינסטנט. כל היופי הזה שוכב לו מתחת לטור מנדולינות ושאר כלי מיתר והקשה למהדרין. ביום שישי תוכלו לקנות גם קובניות, חילבה וסחוג כמיטב המסורת התימנית. תחנה שניה עצרנו אצל תומר, ממעדני אטלן. פייר. תומר יודע לפנק. שבו על הבר ובקשו דגימה מהכל. אכלנו וטעמו ערק, סלט צ'רשי, סלט משוויה הו-רס, קציצות לחם, קציצות פראסה, קציצות תפוח אדמה. הכל ללקק את האצבעות. אממה. קציצות הדגים שלו וטבחה בלסלק הם שני סירים מעולים. ונחשו מה? הצלחנו להוציא ממנו מתכון לקציצות דגים.

תחנה הבאה. בר הקופסה – אם חיפשתם את מחנה יהודה. פה תמצאו את הוויב. בר יין וקוטלים שכונתי ומעוצב, קרוי על שם האצטדיון המיתולוגי של נתניה, עם מטבח כשר. הטריבונה, מתחם חדש בחלקו העליון של "חצר השוק" עם חלומות להפוך לשרונה של נתניה, תמצאו פוד טארק, מוזיקה שנותנת בראש ואוכל שפונה לפודיס וקהל צעיר שבא לבלות. אנחנו טעמנו קוקטייל טרופי ומרנג היביסקוס. הכל מוקצף ואניני כיאה לפודיס.

תחנה רביעית. הרצל והבוריקה: הבוריקה של הרצל קיימת מעל ל-60 שנה. מטר על מטר, הדוכן מאכיל תורים ארוכים של מבקרים. הבוריקה, אחת ממנות הדגל של טוניס. עם עלים דקים מושלמים מטוגנים עם ביצה ופירה תפוח אדמה. הרעיון של לדחוף בוריק לתוך פיתה, היה של אלי, הבן של הרצל מיודענו, ומאז, השאר היסטוריה. טיפ קטן. חכו לראות אותו בוזק מלח על הבוריק. יש לו תנועת יד שבאה רק עם דם כחול.

תחנה חמישית. אנחנו אצל בוקובזה. אם מצאתם ויטרינה ארוכה ותור אינסופי, הגעתם לבוקובזה. שפע של תוצרת ואוכל ביתי מוכן מגפילטע פיש ועד קציצות ערוק. כל מה שחלמתם עליו? בוקובזה יגיש לכם בקופסא. מילה טובה על האיש. גיא בוקובזה, דור שלישי למוסד, הוא באמת אחד הסוחרים היותר מקסימים שתפגשו בשוק. איש עדין עם לב גדול.

ונחשו מה. קיבלנו את המתכון וסוד, שהופך את קציצות הערוק שלו, לכאלה מבוקשות.

יאללה. תחנה הבאה, סנדוויץ סוסו. לא מאמינה שעוד יש לנו מקום בבטן. אמרת שוק נתניה, אמרת סנדוויץ סוסו. יוסי, דור שלישי לסנדוויץ סוסו, מוכר את אותה לחמניה משנת 61. אותה אחת. מטבח שלם בלחמניה מטוגנת או בגט, עם טונה, ביצה קשה, תפוח אדמה ודיר באלק לשכוח, אריסה או לימון כבוש. מזל שאת הסנדוויץ הזה אפשר לחלק לשניים. *את הדוגמן הבאתי מהבית

תחנה לפני אחרונה, מסעדה גאורגית. אבא תרחם. בפינה הגאורגית דגמנו חינקלי עם הדגמה חיה, מדוגמנית הבית איך שותים/אוכלים חינקלי.

אני שבקתי אבל תשאירו מקום לקינוח. דוכן העוגיות של אילן. תפארת השקדים. המקרון של הטריפוליטאים. עם מסטיקה,טייק אוף של עוגיות אמרטי מאיטליה, קבלו את עוגיית העבמבר.

אפילו שלא היינו בפינוקי הכרמל, המסעדה קטנה מלהכיל קבוצות, אבל, אי אפשר לומר שוק נתניה מבלי לציין את המלכה האם. זאת אולי מסעדת פועלים בהגדרה, אבל, אני זורקת את כל מסעדות המישלן מהחלון בשביל ישיבה בפינוקי הכרמל. גם כאן המטבח הטריפוליטאי מככב ועל השולחן תפגשו מנות כמו טבחה בלסלק עם תפוחי אדמה, בשר, שעועית ועלי מנגולד שבושלו לכדי גוון שחור ירוק מרוכז; תבשיל שעועית שבושל ברוטב עגבניות; קוסקוס ועוד. זהו. עופרה גמורה. בשורות טובות שוק נתניה.
