ניו יורק קפואה. סופת שלגים כבדה נחתה עלינו. שלג נערם בכל פינה, הרחובות חסומים והעיר שמבטיחה לא לעצור אף פעם, דוממת. החלון הופך מסך לבן והשקט עוטף פנימה. עוגת קרפטקה מרגישה מראה לבחוץ. מיני רכס הרים על השיש, כשבחוץ הרי שלג אמיתיים נערמים אט אט.

בצורה מוזרה קומפוט, או מה שקרוי בעברית צחה ליפתן, הוא התחלה של ריבה. לפתן או קומפוט, מה שיש לנו, זה מרק קר ׁ(או חם) ומתוק של פרות או חלקים שלהם. איפשהו בשנות השבעים הקומפוט, מלך במחלקת הקינוחים. אמא שלי היתה אוספת את כל הפרות העייפים למרק אחד גדול, מוסיפה להם סוכר וסוגרת ענין.