חיפוש

פורים לא תמיד שמייח


בכיתה ג', אמא שלי חיפשה אותי למוכרת פאלפל. אז, עוד היו תופרים תחפושות, והיא עמלה קשות ובנתה לי קופסה גדולה, שנתלתה על צווארי הצפוד עם כל מה שצריך להרכיב ממנו מנה.

פיתות, סלט קצוץ, חומוס, טחינה ויש מצב למיץ ענבים. אני מתפלאה שהיא לא ציפתה שאני אחזור עם קופה. מיותר לציין שלא היו לי הרבה ברירות, זה היה או מוכרת פאלפל או מוכרת פאלפל.

את אחותי הקטנה היא חיפשה לפרפר. תחפושת הרבה יותר מלבבת, ממוכרת פלאפל אבל, החומציות של גולת המרירות התאזנה, כשדנה אחותי, נאלצה להסתובב עם גרביון על הראש כל יום פורים היוקד.

קשה להבין למה כיוונה אמא את תחפושתי למוכרת פאלפל והרי כדורי פאלפל רחוקים מלהיות משאת ליבן של בנות כיתה ג'. אולי רצתה להראות למנהלת וצוות המורים, את הפוטנצאל הגדול הטמון בעתידי או אולי זה היה הומאז' לילדותה הרחוקה כמכינת כדורים במסעדתו של סבא יפת.


עם הקופסא עטיתי חיוך זוהר מזיוף וניפחתי חזה שלא היה, עם חשיבות מדומה.


ובעודי מהלכת במסדרונות בית הספר, צועקת חומוס ציפס סלט מלוא הראות, ספרתי בסתר ליבי את שכבות הטול של כל מלכת חלומות או לבבות או לילה, כשאני משתדלת להתעלם מהסלט ישראלי קצוץ דק שהגיר מיצים בקופסא שהלכה לפניי.



*בתמונה. דנה אחותי מאזנת את גולת המרירות