אור יהודה. עיר קטנה עם טעמים גדולים

קפיצה למתכון

תנו לי לפתוח ולומר. אור יהודה זה האנשים שבה. אנשים חמים, כנים ועם לב גדול. אנשים מזמינים . מעולם לא הרגשתי רצויה כל כך. וזה רבותי תחילתו וסופו של הסיפור.

משיטוט קצר עולה כי רוב הבתים באור יהודה, נבנו על יד המדינה ובלי להעליב אף אחד, ככה זה גם נראה. דירות קטנות, תשתיות ירודות וחוסר חן בולט לעין. מקום זמני של מעבורת שמעולם לא נועד להפוך לעיר. אף אחד לא התכוון להחמיא לה. השלטונות רצו לפנות את האזור ואת העולים לערים גדולות סמוכות, אלה התנגדו נמרצות וככה נולדה אור יהודה. מעקשנות. רוב העולים היו עיראקים, תורכים, טריפוליטאים ובהמשך גם בוכרים וגאורגים אז אפשר להבין את הנושא של עקשנות. זה הזמן להודות, שמין הסתם לעולם לא הייתי עוצרת באור יהודה, לולאי מיקה. יש לה אף למקומות האלו. מקומות שאף אחד לא הסתכל פעמיים, היא מסתכלת שלוש. למיקה פודארט, יש סיור קולינרי חדש באור יהודה ובלי טיפה של אובייקטיביות, תרשו לי להעיד. סיור מצויין. לכו.

נתחיל בכמה כוכבים. מאפיית נעמה: יוסי, אחד הבעלים של מגה מאפית נעמה, מעיד על שבעה דורות של אופים. ארבעה דורות בעירק ועוד שלושה באור יהודה. כל המנות העירקיות המסורתיות ממלאות את המדפים. הכל עבודת יד. נשים שעומדות בשורה ואופות בקו אנושי את כל מה שטוב אצל העיראקים. בלי מכונות או כפתורים. מלאכת ידיים רבותיי. במאפיה תמצאו את מנת הדגל. סמבוסביח. סביח בתוך סמבוסק חומוס מטוגן, חציל, ביצה, סלט, זיפזוף של טחינה ועמבה מלכה . איך מיקה אומרת. "אדוני ואדושם". תנורי האבן במאפיה לוקחים אותנו למסע בזמן ואופות לחמים שלא תמצאו בשום מקום אחר. עם שלושה טאבונים במאפיה, מה שהם עשו לפיתה העיראקית זה בגדר חטא. גאוורג. בצק של הפיתה שמדביקים אותו לקיר התנור ומייבשים אותו עד שהוא קריספי קריספי. חיבה מיוחדת פיתחתי לבייגל כעכעת. בייגל גדול , דק ועגול שמסמל את מעגל החיים. לא בטוח שתגיעו איתו לקופה. הוא יתחסל בדרך. עוד תמצאו בעבע, עוגיות עירקיות הכי טעימות שיש.סמבוסק עם גבינות. בקיצור. יהלום קולינרי באור יהודה.

אל תפספסו סמבוסביח.

אנשים רציניים עם תנורים רציניים יש באור יהודה.

בלמו - סאסי בוריקה: אמא חנה ובן עמית או עמוס, דור שלישי לאנשי הבוריקה שעלו מעיראק, אחראים על הפלא הזה. דוכן קטן, למראית העין אנונימי לחלוטין אבל, אה ואו והו הוהו. הדוכן מכין בוריקות משנת 1955. מי שמכיר אותי יודע, שאני לא חובבת מטוגנים אבל הדוכן הזה הוא יוצא הדופן שלי. השמן כל כך נקי והעלה כל כך טרי והכל בטמפרטורה המדויקת, ששום דבר לא סופח שמן. איך ביצה, עלה בצק ופלפל צ'ומה יכולים להפוך למנה אולטימטיבית?

רק אל תגידו לטוניסאי שאכלתם בוריק ואל תגידי לטריפולטאי שאכלתם בריק או בוריקה או להפך. זה תמיד מתבלבל לי. זה הכל אותו דבר. כיס מטוגן של אושר מדוד. מילה על עמית או עמוס. איזה איש רך רך ונעים. סבלנות של שור. לא משנה כמה הצקנו לו. לא משנה כמה הסתובבנו לו בין הרגליים הוא לא איבד את זה לשניה. קסם.

ביצה. עלה. וזהו. לא צריך יותר.

עמית עושה את הבצק וחנה את העלים. קמח קר זה הסוד בבלילה. כמובן שאין משקל. הכל לפי עין ותחושה.

חנה עושה את העלים פעמיים ביום. יותר טרי מזה לא תקבלו.

הידעתם? בוריקה זה ביחיד ובריק זה ברבים. ביהדות תוניסיה משתמשים בבריק/בוריק לרבים ובבריקה/בוריקה ליחיד.

בוריקה מהשמן נכנסת לכיס של לחם טרי, על זה פלפל צ'ומה. נשמע לא הגיוני אבל חכו שתטעמו.

בוריקה בתיבה היא חצי כיכר לחם מרוקנת מתוכה, שלשם, עמוס דוחף בוריק אחד או שניים ומועך את הכל להכל. מעל זה פלפל צ'ומה בנדיבות ואדוניי ואלוהימה. בוא לאמא בוא.

נקודה שלישית, סמרקנד: אחת המסעדות היותר מפורסמות ויותר גדולות שקיימות באור יהודה. את סמרקנד הקים ב-1955 ראש המשפחה, אליהו פוזיילב וכיום אשתו וצאצאיו מנהלים אותה. מסעדה משפחתית שאף על פי שהיא מתנהלת כמו מפעל קטן, האוכל שיוצא ממנה מבושל בשיטות מסורתיות ונטעם ביתי. כיאה למטבח הבוכרי ואוזבקי, האנשים מאחורי הגריל, יודעים ומכירים בשר.כיאה לחייך הישראלי, המסעדה מחזיקה בתפריט עשיר בבשר. יש קבבים, יש שיפודים יש אושפלו ובאחש ועוד ועוד ויש מנטו. אני סאקרית של כיסונים. הבצק שקוף ורך, המילוי עסיסי ומלא בבצל והמיצים שבתחתית הכיס הם דרך קצרה לגן עדן.

תתמוגגו. מותר לכם.

נקודה רביעית ואחרונה להיום , המטבח של אמא:

לפני 18 שנה קמה מזל ועשתה מעשה. היא הקימה מסעדה טריפוליטאית. היא כאילו יצאה מהמטבח שלה אבל לא באמת, כי, לאכול אצל מזל זה לאכול אצל אמא. עכשיו מזל היא לא אמא שלי אבל, היא יכולה להיות. מזל מרגישה כמו אמא של כולנו. הכל מכינים פה ביד, טבחה בסלק, מטבוחה, משוויה, תרשי ואין ספור סלטים אחרים אבל בשבילי גולת הכותרת הייתה מנת הקוסקוס. אוורירי כל כך. אוורירי כזה אכלתי רק אצל סבתא עזיזה של בעלי. דור שלא מתפשר על שנים של מסורת.

מזל מודאגת שלא אכלתם מספיק

צר לי. הייתי עסוקה בלאכול

תזמינו לשבת ואתם מסודרים.

זאת מיקה. גם אני הייתי מאושרת אם הייתי צריכה לעשות סיור קולינרי באור יהודה. יש עוד מלא תחנות בסיור אבל לא רוצה להרוס לכם את ההפתעה אז יאללה. הנה לכם לינק לסיור של אור יהודה. אני ליאת והלכתי לחפש מה יש במקרר.

ליאת, בן יקיר לי וטלוש חברתו.