יש מתכונים שמבקשים רשימת מצרכים ארוכה ויש כאלה שרוצים את זה פשוט. שני מרכיבים, קערה אחת, מחבת אחד. זה המתכון הכי נצפה אצלי בבלוג. זריז, בריא וטעים מהסוג שעובר בקבוצות וואט אפ או מפה לאוזן. לגמרי ליגת VIP.

ניו יורק קפואה. סופת שלגים כבדה נחתה עלינו. שלג נערם בכל פינה, הרחובות חסומים והעיר שמבטיחה לא לעצור אף פעם, דוממת. החלון הופך מסך לבן והשקט עוטף פנימה. עוגת קרפטקה מרגישה מראה לבחוץ. מיני רכס הרים על השיש, כשבחוץ הרי שלג אמיתיים נערמים אט אט.

קר בניו יורק. קר מאוד. קור שחודר להכל וגורם לנו להאט. אנחנו משתבללים יותר ויותר לעצמנו והמטבח הופך למקלט. בחדשות מדברים על סופש של שלג וסופות. ימים כאלה אני חוזרת אחורה. מרקים ופשטות. מרק גזר צלוי ושומר. מתיקות עמוקה, טעם אניס עדין וצלחת מהבילה. מהתנור אל הסיר, אדים שעולים ובית שמתמלא בריח וחום.

דברים טובים לא באמת צועקים. תשאלו את האיטלקים. לא עוגה של טרנדים אלא קלאסיקה במיטבה. בצק פריך לבסיס, מילוי ריקוטה מלטף עם חמיצות עדינה וקרמיות רכה בפה. ביס קטן עם הבטחה גדולה.

הנה לכם עוגה לא שופטת, לא דורשת נסיון ולא נעלבת אם מדדתם בכוס חד פעמית. שכבות של ביסקוויטים, קרם רך ועשיר שמחזיר ישר לילדות פשוטה וטעם של בית. זאת עוגה למתחילים, לחוששי אפיה, לשעה במטבח עם הילדים או סתם לחובבי קלאסיקה ישראלית.

יש ימים שאין בהם מתכון מסודר, יש מקרר, יש סיר ויש "זה מה שיש". בלי חוקים, בלי מדידות בלי יותר מדי מחשבה, עם הרבה צבע, סלחנות ואפס טעויות. לפעמים זה כל מה שצריך. סיר וקצת אומץ לשחרר.